סופי סיפרה לאמילי ודניאל סיפורים דמיוניים על מעשים שכביכול אלכס עשה והסיתה אותם נגדו. היא הציגה את בת הזוג החדשה כמפלצת שרוצה ברעתם ואת ילידיה כיריבים. סופי הכתימה את כל הזיכרונות הטובים והיפים שחלקו אמילי ודניאל עם אביהם. הקמפיין הבלתי פוסק הזה נשא פרי – אמילי ודניאל החלו להתרחק מאלכס. השופט שהבין שמדובר בתופעה של ניכור הורי וכי סופי משתמשת בילדים כדי לנקום באלכס, החליט להשהות את תשלומי המזונות והבהיר כי התשלומים יתחדשו רק אם סופי תשתף פעולה ותעודד את הילדים לפגוש את אביהם.
בעקבות גירושים סוערים, סופי ואלכס מצאו את עצמם בקרב בלתי פוסק שנמשך הרבה מעבר לפירוק נישואיהם. המחלוקות ביניהם הסלימו לריב אכזרי על כל עניין אפשרי – רכוש, מזונות, וכמובן המשמורת על שני ילדיהם, אמילי ודניאל.
בתוך ההתנצחויות המשפטיות, סופי ואלכס, כל אחד מונע מפגיעה וטינה, חתמו על הסדר שאפשר לאלכס לקבל זכויות ביקור על אמילי ודניאל פעמיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני.
אבל את מה שקרה לאחר מכן אלכס לא ציפה. התנהגותה של סופי החמירה כשנודע לה שאלכס יש בת זוגו חדשה עם ילדים מנישואים קודמים.
סופי הפכה לנקמנית והחלה במסכת שקרים אותם סיפרה לאמילי ודניאל. היא סיפרה להם סיפורים דמיוניים על מעשים שכביכול אלכס עשה, הכניסה בהם ספק נגדו והסיתה אותם נגד אלכס. בנוסף היא הציגה את בת הזוג החדשה כמפלצת שרוצה ברעתם ואת ילידיה כיריבים של אמילי ודניאל.
סופי הכתימה את כל הזיכרונות הטובים והיפים שחלקו אמילי ודניאל עם אביהם.
הקמפיין הבלתי פוסק הזה נשא פרי בצורה הגרועה ביותר. אמילי ודניאל החלו להתרחק מאלכס ומה שהיה פעם ביתם הפך לשדה קרב לנאמנות ואהבה.
אלכס, שבור הלב מהתהום שנפערה בינו לבין ילדיו, פנה לרשויות הרווחה בניסיון לתקן את המצב והגיש תביעה לבית המשפט בבקשה לאכיפת הסדרי השהות. אך סופי, חסרת רחמים המשיכה במסע הנקמה שלה, הגיבה בטיעוני נגד והאשמות שווא, והציגה את אלכס כחסר מסוגלות הורית.
כשהמתח מתגבר ומערכות היחסים מתוחות עוד יותר, אלכס קיבל החלטה ששינתה את מהלך העניינים. הוא הגיש לבית המשפט בקשה להשהיית תשלומי המזונות בשל התערבותה של סופי בהסדרי השהות שלו עם הילדים.
האיום הכספי ערער את סופי שעמדה כעת בפני אפשרות ממשית של טלטלה כלכלית. כשרווחת ילדיה תלויה על הכף, היא נאלצה לבחור – האם להמשיך עם המניפולציה שלה או לבנות מחדש את הגשר בין ילדיה לאביהם. רגע ההתחשבנות הגיע.
מונעת על ידי שילוב של צורך בנקמה מצד אחד ואיום כלכלי מצד שני, לסופי לא נשארה ברירה והיא אפשרה לאמילי ודניאל לבלות עם אביהם. בזהירות רבה החלו הילדים להתקרב לאביהם. המפגשים הראשונים היו מביכים וטעונים אבל לאט לאט החלו הילדים להיזכר ברגעי הצחוק והאהבה שחלקו עם אלכס לפני הגירושים.
אלכס היה סבלני ומלא תקווה ואפשר לתהליך להתגלגל בקצב שלו. עם הזמן, מערכת היחסים המנוכרת עברה שינוי למערכת יחסים של ריפוי וסליחה. שנתיים של כאב לב הוחלפו בחיוכים אמיתיים וברגעים משותפים ששום צו בית משפט או מאבק משפטי לא יכלו לשחזר.
הסיפור של סופי, אלכס, אמילי ודניאל הוא מקרה קלאסי של ניכור הורי.
ניכור הורי הוא מצב שבו אחד מההורים משפיע על מערכת היחסים בין ילד להורה השני באופן שלילי, עד כדי כך שהילד מסרב לקיים עמו כל קשר. תופעה זו יכולה להתרחש הן מצד האם והן מצד האב, ולהוביל לנתק רגשי ולעיתים אף פיזי בין הילד לבין ההורה המנוכר.
התנהגות כזו כוללת השפעה על הילד, במישרין או בעקיפין, דרך אמירות, סיפורים, או פעולות שמטרתן לערער את האמון והקשר בין הילד להורה השני.
הגורמים לניכור הורי מגוונים, ויכולים לכלול מריבות בין ההורים, מאבקי משמורת, קונפליקטים בלתי פתורים, ואפילו פחד או חוסר הבנה מצד הילד עצמו. התופעה פוגעת עמוקות ברווחתו הנפשית של הילד, עלולה ליצור פגיעות רגשיות מתמשכות, ולעיתים דורשת התערבות משפטית וטיפולית.
כיצד ניתן להתמודד עם ניכור הורי?
מערכת המשפט מכירה בתופעת הניכור ההורי כבעיה חמורה המצריכה התערבות מיידית ואפקטיבית כדי להבטיח את טובת הילד. ניכור הורי פוגע לא רק בקשר בין ההורה לילד, אלא גם בזכויות הילד לקיים קשר משמעותי עם שני הוריו, זכות המעוגנת באמנות בינלאומיות ובפסיקות בתי המשפט בישראל.
חקיקה רלוונטית בישראל
בישראל אין חוק ספציפי העוסק באופן ישיר בניכור הורי, אך קיימות מספר הוראות חוק שיכולות לשמש כלי להתמודדות עם תופעה זו:
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962
החוק קובע כי לשני ההורים אחריות משותפת לטובת הילד. החוק מדגיש את חובת ההורים לפעול לטובת הילד ולשמור על זכויותיו, לרבות זכותו לקשר עם שני ההורים. - חוק הסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה–2014
החוק מחייב הורים המעורבים בסכסוך משפחתי להשתתף בפגישות יישוב סכסוך (מהו"ת). הליך זה יכול לסייע בזיהוי מקרים של ניכור הורי ולעודד פתרון בדרכי גישור לפני התערבות שיפוטית. - אמנת האו"ם לזכויות הילד
ישראל מחויבת להוראות אמנה זו, הקובעת את זכותו של הילד לשמור על קשר עם שני הוריו, אלא אם הדבר פוגע בביטחונו או ברווחתו.
נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנושא ניכור הורי
נוהל נשיאת בית המשפט העליון בנושא ניכור הורי, שנכנס לתוקף בשנת 2020, נועד לקבוע סדרי עבודה אחידים בבתי המשפט לענייני משפחה לטיפול בהליכים דחופים הקשורים לחשש לפגיעה בקשר בין הורים לילדיהם או במוגנותם של ילדים.
במקרים שבהם מוגשת בקשה לסעד דחוף להבטחת הקשר עם ילד או למניעת פגיעה בו, על בית המשפט לקבוע דיון במעמד הצדדים בתוך 14 ימים ממועד הגשת הבקשה, תוך שעקרון טובת הילד הוא העקרון המרכזי המנחה אותו.
מהלך משפטי במקרה של ניכור הורי
כאשר הורה מרגיש כי הוא קורבן לניכור הורי, הוא רשאי לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בהתאם לסמכות:
פנייה לבית המשפט עם בקשה דחופה
הורה המרגיש שנפגע מניכור הורי יכול להגיש בקשה דחופה לסעד זמני שיבטיח את קיומם של הסדרי הראייה, לרבות שימוש בסנקציות במידת הצורך.
תסקיר עו"ס לסדרי דין
במרבית המקרים, בית המשפט יפנה את המקרה לעובד סוציאלי על מנת שיכין תסקיר שיבחן את מצב המשפחה וייתן המלצות.
מינוי אפוטרופוס לדין לילד
במקרים חמורים, בית המשפט עשוי למנות אפוטרופוס לדין, שתפקידו לייצג את טובת הילד ולוודא שזכויותיו נשמרות.
הטלת סנקציות או אכיפה
במקרה שבו הורה מפר באופן עקבי את הוראות בית המשפט לגבי משמורת או הסדרי ראייה, ניתן להטיל סנקציות כגון עיצומים כספיים ואף שינוי זמני או קבוע של המשמורת.
דוגמאות מהפסיקה
- תלה"מ (משפחה חיפה) 43670-04-21 פלוני נ' אלמוני (נבו 24.3.2024) – ביהמ"ש קיבל באופן חלקי תביעה נזיקית שהגישה האם כנגד אב לתשלום פיצויים בגין עגמת נפש, נזק ממוני ולא ממוני, שנגרמו לה לטענתה בגין רשלנות והפרת חובה חקוקה מצד האב, בהיותו אב "מנכר" אשר גרמו לנתק הממושך בינה לבנם מ'(כיום בגיר). הפיצוי, לאחר הפחתת אשם תורם של האם בשיעור 25%, הועמד על 165,000 ₪. בנוסף האב חוייב בהוצאות בסך 55,000 ₪
- תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 1101-04-23 א.ג נ' ל. כ (נבו 10.9.2024). – נער על סף בגירות מצוי בנתק מאביו מזה כ-4 שנים ואין כל תקווה לחידוש הקשר בזמן סביר. בהחלטות קודמות נקבע כי קיים ניכור הורי חמור מצד האם; ביהמ"ש פטר את האב ממזונות הבן (למעט מחצית הוצאות חריגות) והאם נדרשה להשיב לאב מזונות שוטפים ששילם מאז הנתק; בנוסף, האם חויבה בפיצוי נזיקי לאב בסך 250,000 ₪ ( 50,000 ₪ בעבור כל שנת נתק או חלק ממנה עד הגיע הקטין לגיל הבגרות). וכן בהוצאות בסך 80,000 ₪ ובסך הכול 531,600 ₪.
- תלה"מ (משפחה חדרה) 37117-12-22 פלוני נ' אלמונית (נבו 28.7.2024) ביהמ"ש הורה על ביטול חיוב האם במזונות הקטינים, על אף זמני השהות המצומצמים עם האם, נוכח העדר שיתוף הפעולה מצד האב לחידוש הקשר של הקטינים עם האם וצורת ההתנהגות של הקטינים כלפי האֵם הכוללות התייחסות מבזה, קללות וביטויים תוקפניים ועולבים והתרשמות ביהמ"ש מההשפעה העצומה של האב על הקטינים.
אם אתם חווים מקרה דומה או רוצים לדעת כיצד להגן על זכויותיכם כהורים, פנו לייעוץ משפטי מקצועי.
זכרו, ידע הוא כוח – ביחד, אפשר לבנות מחדש קשרים משפחתיים ולפעול למען טובת ילדיכם.
צרו קשר עוד היום ונשמח לסייע!