הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים במזונות ילדים: הכנסת אישרה חוק שמסעיר את המערכת המשפטית
אמש (17.11.25) אישרה הכנסת את הצעת החוק המאפשרת לבתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים כחלק מהליך הגירושים, גם ללא הסכמת שני ההורים.
בכך נקבעת מגבלה מהותית על האפשרות של הורים לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בסוגיית המזונות, כאשר תיק הגירושים נפתח מלכתחילה בבית הדין הרבני. החוק, שנחקק כהוראת שעה לתקופה של שנתיים, עומד במרכז מחלוקת ציבורית ומשפטית רחבה.
הרקע המשפטי: עימות בין הדין הדתי לפסיקת בג"ץ
החקיקה נועדה לתת מענה למתיחות שנוצרה בעקבות פסיקת בג"ץ מ-2019, אשר קבעה כי אין לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושים ללא הסכמת שני ההורים. הפסיקה הדגישה את החשש לפגיעה בזכויות הילד, ואת הצורך למנוע שימוש במזונות ככלי לחץ במהלך הסכסוך. בנוסף, בג"ץ ביקר את הפרקטיקה של בתי הדין הרבניים, אשר בשנים האחרונות נטו לדון במזונות גם ללא ההסכמה הנדרשת.
בעקבות צו על תנאי שהוציא בג"ץ ב-2023, נדרש המחוקק להבהיר את מסגרת הסמכות. במקום לאמץ את העקרונות שנקבעו בפסיקה, בחרה הכנסת במסלול חקיקתי שמרחיב בפועל את סמכות בתי הדין הרבניים, ומחליש את המעמד של הערכאות האזרחיות בתחום שהשפעתו ישירה ומשמעותית על ילדים והורים בתקופה רגישה.
משמעות החוק בפועל: ריכוז סמכויות ופגיעה אפשרית בהוגנות ההליך
חקיקת החוק יוצרת מציאות חדשה שבה צד המבקש להשפיע על זהות הערכאה יוכל לפתוח תיק גירושים בבית הדין הרבני וכך לקבע את סמכותו גם בנושא המזונות. בכך מועצם מרוץ הסמכויות, תופעה בעייתית היוצרת לחץ על הורים לפעול במהירות ולעתים ללא ייעוץ משפטי מספק.
בתי המשפט לענייני משפחה, שנחשבים בדרך כלל למקצועיים יותר בניתוח כלכלי ומגדרי של דיני מזונות, יאבדו את סמכותם בחלק ניכר מהמקרים. המשמעות היא העברת סוגייה אזרחית מרכזית לגוף שיפוטי דתי, הפועל לפי עקרונות הלכתיים שאינם תמיד תואמים את נורמות המשפט המודרני ואת דרישות השוויון בין ההורים.
השלכות על נשים וילדים: חשש לפגיעה בזכויות בסיסיות
הרחבת סמכות בתי הדין הרבניים עשויה לפגוע במיוחד בנשים, המהוות לרוב את ההורה המטפל. ארגוני נשים מצביעים על כך שמזונות ילדים עלולים להפוך למנוף לחץ בתוך המשא ומתן על הגט, וכי העברת הסמכות לערכאה דתית מגבירה את הפערים המגדריים ואת האפשרות לניצול מצבים בהם צד אחד חזק יותר.
בנוסף, קיים חשש שפסקי דין בנושא מזונות יינתנו על בסיס קריטריונים שאינם משקפים די הצורך את צורכי הילדים ואת העלויות האמיתיות של גידולם. ההלכה עוסקת במנגנונים מסורתיים של חיוב מזונות שאינם תמיד מתואמים למציאות הכלכלית העכשווית.
ביקורת ציבורית רחבה: טענות לכפייה ולהעמקת אי השוויון
ארגוני חברה אזרחית מתריעים כי מדובר במהלך מסוכן המחריף את חוסר השוויון ומסכן מאות אלפי נשים וילדים. לטענתם, הלכה יהודית אינה יכולה לשמש מסגרת מחייבת בענייני מזונות ילדים במציאות שבה זכויות אזרח וערכים של שוויון מגדרי הם חלק מהותי מהמשטר החוקתי.
גם משפטנים רבים מביעים דאגה מהפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי ומההשלכות ארוכות הטווח על אמון הציבור במערכת המשפט.
לסיכום, החוק שאושר בכנסת משנה באופן מהותי את האיזון בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט לענייני משפחה. הוא מגביר את מרוץ הסמכויות, מקבע פערי כוח בין בני זוג בהליכי גירושים, ויוצר סיכון ממשי לפגיעה בזכויות ילדים ונשים. בנוסף, הוא מצביע על מגמה ברורה של העדפת הדין הדתי גם על חשבון פסיקה מחייבת של הערכאה הגבוהה ביותר.
