התרת נישואין

בישראל, נישואין וגירושין נמצאים תחת סמכותם של בתי הדין הדתיים, בהתאם לדתם של בני הזוג. עם זאת, כאשר מדובר בזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים, במיוחד כאשר בני הזוג משתייכים לדתות שונות או שאחד מהם חסר דת, התהליך המשפטי להתרת הנישואין מתבצע בבית המשפט לענייני משפחה.

גירושין לעומת התרת נישואין – מה ההבדל?

גירושין והתרת נישואין הם פעולות משפטיות לסיום קשר הנישואין. ההבדל המרכזי טמון במסגרת המשפטית שבה מתבצע ההליך.

הליך גירושין מסתיים בפירוק נישואין דתיים במסגרת בית דין דתי (רבנות במקרה של יהודים), בעוד שהליך התרת נישואין מתקיים כאשר לא ניתן או לא צריך לפנות לבית דין דתי כדי לפרק את הקשר.

בישראל, זוג יהודי שנישא כדת משה וישראל חייב להתגרש דרך בית הדין הרבני ולקבל גט פיטורין לפי ההלכה. גם זוג יהודי שהתחתן בנישואים אזרחיים ולא דרך הרבנות, יופנה לרבנות לצורך הגירושין בפועל​ (גט לחומרא).

לעומת זאת, בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים ואינם מוכרים על-ידי אף בית דין דתי – למשל בני דתות שונות, או חסרי דת – לא יוכלו להתגרש במסגרת בית דין דתי. במקרים כאלה יפנו לבית המשפט לענייני משפחה בהליך של התרת נישואין, ללא צורך במתן גט דתי​.

התרת נישואין אם כן היא הליך מקביל לגירושין, המיועד למצבים "מיוחדים" שבהם הדין הדתי אינו מכיר בנישואין או אינו מוסמך להתירם.

סמכויות השיפוט: בתי הדין הדתיים ובתי המשפט האזרחיים

המסגרת החוקית בישראל קובעת חלוקה ייחודית של סמכויות השיפוט בענייני נישואין וגירושין בין ערכאות דתיות לערכאות אזרחיות. הכלל הבסיסי הוא שלכל עדה דתית מוכרת יש סמכות בלעדית בענייני המעמד האישי (נישואין וגירושין) של בני אותה עדה. כך, ליהודים, למוסלמים, לנוצרים בני העדות השונות ולדרוזים יש בתי דין דתיים משלהם בעלי סמכות בתחום הנישואין והגירושין.

עם זאת, לצד סמכותם של בתי הדין הדתיים, הוקמה בישראל מערכת בתי המשפט לענייני משפחה שהינה ערכאה אזרחית. לבתי משפט אלו יש סמכות מקבילה בתחומי משפחה רבים (כגון משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש), אך לא בנישואין וגירושין עצמם כאשר מדובר בבני אותה דת מוכרת.

כלומר, באופן רגיל, אם בני הזוג שייכים לאותה עדה דתית מוכרת (למשל שני בני הזוג יהודים, או שני בני הזוג מוסלמים), עליהם לפנות לבית הדין הדתי המוסמך כדי לסיים את הנישואין. בתי המשפט לענייני משפחה יטפלו בעניינים הנלווים (כרוכים) לגירושין – כגון הסדרי ראייה, מזונות, רכוש – אך לא בטקס הגירושין עצמו, למעט במקרים מיוחדים שיפורטו להלן.

התרת נישואין במקרים מיוחדים –  מה קורה כאשר בני הזוג אינם בני אותה דת, או שאחד או שניהם חסרי דת, כך שאין "ערכאה דתית" טבעית שמוסמכת לגרש אותם? לשם כך חוקק חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), תשכ"ט-1969.  חוק זה מסדיר את סמכות השיפוט בהתרת נישואין של זוגות "מעורבים" – כאשר כל אחד מבני הזוג שייך לעדה דתית שונה, או כאשר אחד מהם (או שניהם) חסרי דת​. החוק קובע כי אם הנישואין אינם בסמכותו של שום בית דין דתי מוכר, הסמכות להתירם נתונה לבית המשפט האזרחי (בית המשפט לענייני משפחה)​.

במקרים אלה ייפתח הליך התרת נישואין בבית המשפט, ובית המשפט יפנה לרשות הדתית המתאימה של בני הזוג כדי לברר אם לפי הדין הדתי שלהם יש צורך או אפשרות בגירושין דתיים. רק אם אף בית דין דתי לא יקבל סמכות לטפל בגירושין – ימשיך בית המשפט האזרחי וייתן פסק דין המכריז על התרת הנישואין.

חשוב לציין שחוק זה אינו יוצר "נישואין אזרחיים" בישראל, אלא מהווה מסלול לסיום נישואים עבורם אין ערכאה דתית מתאימה. למשל, זוג המורכב מיהודי ומנוצרייה שנישא בחו"ל בנישואים אזרחיים – לא יוכל להתגרש ברבנות (כי אחד הצדדים אינו יהודי) ולא בבית דין כנסייתי (כי הצד השני לא נוצרי). במקרה כזה, בית המשפט לענייני משפחה הוא שידון בתביעה להתרת הנישואין.

החוק מורה שעל בית המשפט לפנות תחילה אל "ראש בית הדין הדתי" של כל אחד מהצדדים ולשאול אם בית הדין מוכן ומוסמך לערוך גירושין לפי דינם. לבית הדין הדתי מוקצב פרק זמן (לרוב 3 חודשים) להשיב. אם התקבלה תשובה שהערכאה הדתית אינה צריכה או יכולה לדון בעניינם, ממשיך בית המשפט האזרחי בהתרת הנישואין. יצוין שאם בית דין דתי כלשהו מבקש בכל זאת לדון בגירושי בני הזוג, סמכותו מוגבלת אך ורק לעריכת הגט או הטקס הדתי – ואילו שאר העניינים (מזונות, רכוש, ילדים וכו') יידונו בבית המשפט למשפחה​.

התרת נישואין בהסכמה

אם שני בני הזוג מסכימים להתגרש ואין מחלוקות, התהליך יכול להיות פשוט ומהיר יחסית:

ממלאים בקשה משותפת, מצרפים תצהיר הסכמה, מוסיפים את המסמכים הרלוונטיים (תעודת נישואין, חוו"ד דין זר, ת"ז וכו').

ברוב המקרים אין צורך בדיון, ובית המשפט נותן את פסק הדין

התרת נישואין ללא הסכמה

אם אחד מבני הזוג לא רוצה להתיר את הנישואין אפשר עדיין להגיש תביעה חד-צדדית

הצד השני יקבל הזמנה לדיון, השופט יבחן את המצב: האם עדיין יש קשר? האם יש נישואין חוקיים בכלל? האם יש עילות להתרת הנישואין?

בסופו של דבר, אם השופט ישתכנע שאין תוחלת לנישואין – הוא יכול להחליט על התרתם, גם אם אחד הצדדים לא רוצה בכך.

חוות דעת לפי דין זר

כשמדובר בזוג שהתחתן בחו"ל, חשוב לדעת: החוק הישראלי לא "ממציא" גירושין, אלא מכבד את הדין הזר שבו התקיימו הנישואין.

לכן, כשבית המשפט נדרש לפרק נישואין כאלה, הוא צריך לדעת מה החוק של אותה מדינה אומר על גירושין.

לדוגמה: זוג שנישא בצרפת – יצטרך לצרף חוו"ד מעו"ד שמתמצא בדין הצרפתי, שמסביר מתי נישואין בצרפת נחשבים תקפים ואיך אפשר לסיים אותם.

מקרה התרת נישואין שהגיע למשרדי

פנה אליי זוג – הוא חסר דת, היא יהודייה – שנישאו בחתונה אזרחית בצ'כיה וחזרו לחיים משותפים בישראל. לאחר תקופה, הנישואין עלו על שרטון והם נפרדו בפועל. אלא שכאשר ניסו לפרק את הקשר באופן רשמי, התברר שהרבנות אינה הכתובת – פשוט כי הגבר אינו יהודי.

במצבים כאלה, לא ניתן להגיש תביעת גירושין בבית דין דתי. הפתרון המשפטי הוא לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולבקש התרת נישואין, בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), תשכ"ט–1969.

במקרה הזה, בית המשפט פנה לערכאה הדתית הרלוונטית, שקבעה כי אין לה סמכות לדון בהליך. נוסף לכך, הוגשה חוות דעת משפטית לפי הדין הצ’כי (המדינה בה נערכו הנישואין), אשר קבעה שהקשר ניתן להתרה – גם ללא הסכמת שני הצדדים – מאחר שאין ילדים משותפים ונרשם פירוד של יותר משנה.

בסופו של דבר, ניתן פסק דין רשמי שהתר את הנישואין והביא לסיום חוקי של הקשר .

📌 מעוניינים לבדוק אם המקרה שלכם מתאים להתרת נישואין? מוזמנים לפנות למשרדי לייעוץ אישי ודיסקרטי.