בית המשפט לענייני משפחה בחדרה, מפי השופטת עינת גלעד משולם, דחה תביעת מזונות שהגישה אם לארבעה ילדים נגד האב, ודחה את תביעתה הרכושית בחלקה הארי. נקבע שהכנסותיהם הפנויות של ההורים כמעט זהות, ולכן כל אחד יישא בהוצאות הילדים כשהם עמו, ללא העברת מזונות ביניהם. לצד זאת, האם תקבל מחצית מיתרת כספי השקעות בחו”ל ומפירותיהן. היא חויבה בהוצאות האב בסך 14,160 שקל.

בני הזוג נישאו ב־2009, ובמהלך נישואיהם נולדו להם ארבעה ילדים. בשנת 2022 עזבה האם את הבית המשותף, וב־2024 השניים התגרשו. עם הפרידה הסכימו ההורים על חלוקת זמני שהות שווה, ובהמשך קיבלו הסכמותיהם תוקף של פסק דין.

בהחלטת המזונות הזמניים חויב האב לשלם 1,000 שקל בחודש לכל אחד מהתאומים, שהיו אז מתחת לגיל שש, עד הגיעם לגיל זה. עבור שני הילדים הגדולים לא נפסקו מזונות, לנוכח גילם, זמני השהות והנתונים הכלכליים. הוצאות החינוך והרפואה החריגות חולקו שווה בשווה.

הסיוע המשפחתי אינו משכורת

האם טענה שהאב משתכר מכלל מקורותיו 32,750 שקל בחודש, בעוד הכנסתה כ־12,000 שקל ברוטו. בסיכומיה ביקשה מזונות חודשיים של 3,180 שקל וחלוקת הוצאות החינוך והרפואה החריגות ביחס של 80% לאב ו־20% לה. לטענתה, האב מסתיר הכנסות באמצעות ניפוח הוצאות עסקיות, ונהנה גם מהכנסות הוניות ומתמיכה כלכלית של בני משפחתו.

האב הכחיש את הטענות וביקש להותיר את ההחלטה הזמנית על כנה. לדבריו, לא הוכחו פערי שכר המצדיקים מזונות, וניתוח הנתונים שערכה האם התבסס על נתונים לא נכונים.

השופטת קבעה שהאם לא ביססה את טענותיה להסתרת הכנסות. היא התקשתה להסביר את הטבלאות שהגישה, לא ביקשה למנות מומחה לבדיקת הנתונים ולא זימנה את רואה החשבון שערך את דוחות האב. גם הסכומים שדרשה עבור צורכי הילדים לא נתמכו באסמכתאות מספקות.

התמיכה המשפחתית לא נוספה להכנסת האב. השופטת הבהירה כי עזרה הניתנת מנדיבות לב וללא חובה משפטית אינה נחשבת ככלל להכנסה, וכאן לא הוכחו נסיבות חריגות המצדיקות אחרת. עם זאת, סיוע קבוע של הוריו בסך 2,500 שקל לחודש בתשלום המשכנתה הובא בחשבון בחישוב הוצאות מגוריו.

הכנסת האם הוערכה ב־13,100 שקל נטו והכנסת האב ב־10,500 שקל נטו. לאחר הפחתת עלות מגורים סבירה והוצאות קבועות, חושבה הכנסה פנויה של 6,600 שקל לאם ו־6,500 שקל לאב. בשילוב זמני השהות השווים, נקבע שאין לחייב מי מהם במזונות להורה האחר, וההוצאות שאינן תלויות שהות והוצאות החינוך והרפואה החריגות יחולקו בחלקים שווים.

הרכוש יחולק שווה בשווה

נדחתה גם בקשת האם לקבל 60% מהרכוש בשל פגיעה נטענת בהתפתחותה המקצועית. נקבע שלא הוכחו פער דרמטי בכושר ההשתכרות או מציאות של בן זוג “ביתי” מול בן זוג “קרייריסטי”. בהתאם לחוות דעת המומחה, שקיבלה תוקף של פסק דין, האם תעביר לאב 2,933 שקל לאיזון הזכויות.

מנגד, התקבלה דרישתה בנוגע להשקעות בחו”ל. אף שהאב טען שמקורן בכספיו מלפני הנישואים, כספים שהתקבלו מהן עורבבו בחשבון המשותף ושימשו לצורכי המשפחה. נקבע שיתרת ההשקעות ופירותיהן יחולקו שווה בשווה, והאב נדרש למסור מידע עדכני ולהעביר את חלקה בהתאם להוראות פסק הדין.

בחיוב בהוצאות נשקלו תוצאות ההליך וכן “ההתנהלות הדיונית המכבידה של האם”. את הסכום, 14,160 שקל, עליה לשלם בתוך 30 יום. בפסק הדין הוזכר גם חיוב קודם בהוצאות של 750 שקל לכל משיב, בעקבות דחיית בקשת עיקול שהגישה ביחס לכספי מכירת דירה.