מתי ואיך יורשים חשבון בנק?
כאשר אדם נפטר, כל נכסיו, כולל כספים בחשבון הבנק, עוברים לעיזבונו. על פי חוק הירושה “במות אדם עובר עזבונו ליורשיו” – כלומר, כל החשבונות הפיננסיים שלו נכללים בעיזבון ומועברים ליורשים לפי צוואתו או לפי הוראת דין.
בנוסף לחוק הירושה מתקיימות הנחיות פיקוח בנק ישראל. למשל סעיף אריכות ימים בחשבונות משותפים, שמבהיר כיצד יש לנהוג בחשבון בנק לאחר מותו של אחד מבעלי החשבון. ללא סעיף אריכות ימים, חשבון משותף יוקפא אוטומטית עד קבלת צו הירושה או צו קיום צוואה.
תהליך קבלת הכספים מהחשבון
ראשית יש להנפיק צו ירושה (אם לא היתה צוואה) או צו קיום צוואה (אם היתה צוואה). הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים על-ידי אחד מהיורשים. ההליך כולל פרסום ברשומות למשך 14 יום ולאחר מכן הוצאת הצו. לפי הוראת הרשם, הצו יינתן בדרך כלל תוך כ-50 ימים מיום הגשת הבקשה (כולל פרסומים).
לאחר קבלת הצו, ניתן לגשת לבנק בו התנהל החשבון. בבנק יבצעו זיהוי של היורשים. בסיום הפרוצדורה יעביר הבנק על שם היורשים את כספי החשבון, לפי חלקם היחסי בעזבון. במקרים מסוימים מאפשרים סניפי בנק למשוך סכומים קטנים של כסף “לשימוש בכבוד האחרון” (הוצאות קבורה) גם בטרם קבלת הצו, על-ידי מילוי טופס מיוחד ואישור הסניף.
סוגי חשבונות וההבחנה ביניהם
חשבון בנק אישי (רגיל) – חשבון שרשום על שם המנוח בלבד. חשבון כזה מוקפא עם הידיעה על מותו של הנפטר. אין לבצע בו כל פעולה עד שיוצג צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר הוצאת הצו, יועברו הכספים ליורשים.
חשבון משותף – חשבון ששותפים בו שניים או יותר. כאשר אחד מהשותפים נפטר, הזכות שלו מתוך החשבון נחשבת לירושה. ברירת המחדל היא שהחשבון יוקפא עד לקבלת הצו. כדי למנוע הקפאה זו, ניתנת אפשרות לבעלי החשבון לחתום על סעיף “אריכות ימים” (בחשבונות שנפתחו לפני הרבה שנים, צריך לגשת לבנק ולבקש לחתום על סעיף זה. בחשבונות חדשים זוהי ברירת המחדל). סעיף זה קובע שבפטירת אחד השותפים, השותף הנותר בחיים יכול להמשיך ולהפעיל את החשבון באופן שוטף עד שייכנס צו ירושה או צו קיום צוואה.
עם זאת, סעיף “אריכות ימים" אינו משנה את זכויות היורשים בעיזבון. כלומר, גם אם השותף שנותר ימשיך למשוך כסף מהחשבון, ייתכן שבית המשפט ידרוש ממנו להשיב לגביו חלקים השייכים ליורשים לפי החלוקה הנקבעת בצו.
מנהלי חשבון (מייפי כוח) – אם אחד מקרובי המנוח היה חתום על החשבון רק כמיופה כוח, סמכותו מסתיימת עם פטירת מייפה הכוח. אין לו זכויות יורשים מהחשבון, ואין הוא רשאי להמשיך פעולה כלשהי לאחר המוות.
היבטים פרקטיים
לטיפול בחשבון דרושים בדרך כלל תעודות והוכחות זהות של היורשים, לצד המסמכים המשפטיים המעידים על יורשי העזבון. בין היתר נדרשים תעודות זהות של היורשים; צו ירושה או צו קיום צוואה בתוקף וכן הצוואה עצמה אם יש.
רוב הבנקים גם מספקים טפסים מיוחדים: לדוגמה טופס “הוראות יורש” לחלוקה או טופס ויתור על חלקו בעיזבון עבור יורש שבוחר לוותר על חלקו.
בעיות נפוצות במימוש ירושת חשבון
הקפאת חשבון על-ידי הבנק – הבנק ידרוש לוודא את מסמכי צו הירושה ואישור זהות כל היורשים לפני שיחלק כספים.
סכסוך בין יורשים – אם חלק מהיורשים מסרבים לשתף פעולה ולחתום על הוראות חלוקה, ניתן לפנות להליך משפטי. יורש יכול לפנות לבית המשפט בבקשה לאכיפת חלוקת הכספים או למינוי מנהל עיזבון שיחלק אותם באופן מסודר.
חובות המנוח – כספים בחשבון משמשים ראשית לסילוק חובותיו של הנפטר. הנושים רשאים לגבות את חובות המנוח מהעזבון לפני חלוקתו. כלומר, אם למשל הנפטר הותיר הלוואות או חובות מס, היורשים יצטרכו להשתמש בכספים אלה כדי לכסות אותם. גם אם יש חובות, היורשים אינם נדרשים לשלם מכיסם יותר מאשר יתרת העיזבון.
משיכות מחשבון משותף – במצב של חשבון משותף שבו נותר משתתף שחתום על סעיף אריכות ימים, עליו להיזהר שלא למשוך סכומים שמעבר לחלקו. אחרת ייתכן שייבקשו ממנו להחזירם ליורשים על-פי חלקם בעיזבון. לבנק יש חובה לנהוג בזהירות; הוא רשאי לסרב להציע יתרה משמעותית לשותף הנותר אם נחשדת סכנה לפגיעה בזכויות היורשים.
לסיכום, ירושת חשבון בנק היא הליך המוגדר בחוק ועובר דרך תהליך בירוקרטי קבוע. בסופו מבוצע העברת הכספים על שם היורשים לפי חלקם החוקי, תוך שמירה על זכויות היורשים ועקרונות חוק הירושה.
