מזונות ילדים הם תשלומים חודשיים שנועדו להבטיח את רווחתו הכלכלית של ילד שהוריו חיים בנפרד. תשלומים אלה מכסים את הצרכים ההכרחיים של הילד, לרבות מזון, ביגוד, מדור (דיור), חינוך ובריאות.
בישראל, הדין החל בנושא מזונות ילדים תלוי בדין האישי של ההורה החייב:
כאשר מדובר בהורה יהודי, חל עליו הדין העברי.
כאשר מדובר בהורה שאינו כפוף לדין אישי מחייב, או כאשר הדין האישי אינו מסדיר מזונות ילדים, חל חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959.
מזונות ילדים מושפעים ממערכת היחסים המורכבת בין הדין האישי לבין החוק האזרחי. הבנת המערכת המשפטית וההלכתית בתחום זה חיונית להורים הנמצאים בהליכי גירושין או פרידה.
הבסיס ההלכתי והחוקי למזונות ילדים:
לפי ההלכה היהודית (גמרא מסכת כתובות סה ע"ב), האב מחויב במזונות ילדיו עד גיל 6.
מזונות עד גיל 6 הם תשלומים שהאב מחויב לשלם עבור צרכיהם ההכרחיים של ילדיו, בהתאם לדין הדתי היהודי. חובה זו היא מוחלטת ואינה תלויה במצבו הכלכלי של האב. היא כוללת את הצרכים הבסיסיים של הילדים, כגון מזון, ביגוד, מדור (דיור) והוצאות חינוך ורפואה בסיסיות.
מגיל 6 ועד גיל 15 האב ממשיך לשאת במזונות הכרחיים לילדיו על פי ההלכה, והמחוקק הישראלי אימץ גישה זו, אך הרחיב את החובה עד גיל 18, אולם בתקופה זו החובה מתחלקת בין שני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית, זמני השהות עם הילד וצרכיו המיוחדים.
מגיל 18 ועד גיל 21 (בתקופת השירות הצבאי או שירות לאומי) יעמדו המזונות על שליש מגובה דמי המזונות אשר שולמו עד למועד זה.
בנוסף למזונות, האב מחויב להשתתף בהוצאות המדור של הילד. נהוג לחייב את האב בכ-30% מעלות המדור עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים, ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.
כמו כן, על האב להשתתף בהוצאות חינוך, כגון תשלומי בית ספר, צהרונים, שיעורים פרטיים והוצאות רפואיות חריגות.
בע"מ 919/15
פסק הדין בע"מ 919/15, שניתן בשנת 2017, חולל שינוי משמעותי בתחום מזונות הילדים בישראל, במיוחד במצבים של משמורת משותפת. פסק הדין שם דגש על שוויון בנטל הכלכלי בין ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית ולזמני השהות עם הילדים.
ההלכה שנקבעה בפסק הדין מתמקדת בחלוקת החיוב במזונות ילדים בגילאי 6 עד 18 בין ההורים, בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ולזמני השהות של הילדים אצל כל אחד מהם.
פסק הדין הביא לשינוי בגישת בתי המשפט לענייני משפחה בקביעת מזונות ילדים, במיוחד במצבים של משמורת משותפת. כיום, בתי המשפט מחשבים את זמני השהות של כל הורה עם ילדיו באחוזים, ומחשבים את המזונות בהתאם ליחס ההכנסות ולזמני השהות. מטרת השינוי היא להבטיח שכל הורה יישא בהוצאות גידול הילדים בהתאם לזמן השהייה בפועל של הילדים אצלו ובהתאם ליכולתו הכלכלית
חשוב לציין כי פסק הדין אינו מוחל באופן אוטומטי על מקרים שנפסקו לפניו. כדי לשנות פסק דין מזונות שניתן לפני בע"מ 919/15, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי. עם זאת, היו מקרים שבהם בתי המשפט קיבלו תביעות להפחתת מזונות ילדים בשל ההלכה החדשה, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה לדיני משפחה לבחינת המקרה הספציפי.
מהו שינוי נסיבות מהותי :
שינוי משמעותי בהכנסות
שינוי בזמני השהות
שינוי בצרכי הילד
נישואים פרק ב' המשפיעים על הוצאות המחיה.
כדי להעניק להורים כלי עזר להערכת סכום המזונות, מרכז רקמן פיתח מחשבון מזונות אינטראקטיבי:
למחשבון המזונות של מרכז רקמן
המחשבון מסייע בחישוב גובה המזונות הצפוי בהתאם להכנסות ההורים וזמני השהות של הילד עם כל אחד מהם.
קביעת סכום מזונות ילדים
סכום דמי המזונות יכול להיקבע בשלוש דרכים:
- באמצעות בית המשפט לענייני משפחה
- באמצעות בית הדין הרבני
- בהסכמה הדדית בין ההורים
הגעה להסכמה בין ההורים בנוגע לגובה המזונות היא האפשרות המועדפת, שכן היא טומנת בחובה יתרונות רבים
חיסכון בזמן – התנהלות משפטית עלולה להימשך חודשים ואף שנים, בעוד שהסכמה משותפת מונעת עיכובים מיותרים.
חיסכון בעלויות – ניהול הליך משפטי כרוך בתשלומי אגרות ושכר טרחת עורך דין, ולכן הסכמה בין ההורים יכולה להפחית את העלויות הכספיות.
שמירה על מערכת יחסים תקינה – הסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט עשויה לסייע להורים לשמר תקשורת מכבדת ועניינית, דבר המשרת בראש ובראשונה את טובת הילד.
כאשר ההורים מגיעים להסכמה, יש לתת לה תוקף של פסק דין באמצעות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, על מנת להבטיח את אכיפתה בעתיד.
אכיפת תשלום מזונות ילדים
אי תשלום מזונות הוא עבירה פלילית, והחוק מעניק כלים משפטיים לאכיפת התשלומים, כולל הטלת עיקולים, הגבלות על רישיון נהיגה, ואף מאסר. מנגנונים אלו נועדו להבטיח את מימוש זכויות הילדים וההורה המשמורן, ולהרתיע חייבים מלנסות להתחמק מתשלום המזונות
כאשר הורה מחויב במזונות ואינו עומד בתשלומים, ניתן לפנות ללשכת ההוצאה לפועל לביצוע פסק הדין למזונות. הזוכה יכולה לבחור בין המסלול הרגיל, שבו היא מנהלת את תיק המזונות בעצמה או באמצעות עורך דין, לבין "מסלול מזונות", שבו לשכת ההוצאה לפועל פועלת לגביית החוב עם מעורבות מינימלית של הזוכה.
במקרים שבהם החייב אינו משלם את המזונות, המוסד לביטוח לאומי מסייע באמצעות חוק המזונות (הבטחת תשלום), המיועד לסייע לאישה ולילד, תושבי ישראל, שבידיהם פסק דין לתשלום מזונות, והם אינם מקבלים את התשלום מהחייב
. בנוסף, במקרים שבהם החייב שוהה בחו"ל, הסיוע המשפטי במשרד המשפטים פועל לגביית המזונות בשיתוף פעולה עם רשויות החוק במדינות שונות.
הסמכות לדון במזונות ילדים – בג"ץ מחזק את הלכת שרגאי
בפסק דין תקדימי שניתן לאחרונה (פברואר 2025), בג"ץ קבע כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים במסגרת תביעות גירושין, אלא אם התקבלה הסכמת שני הצדדים לכך. החלטה זו מבססת את הלכת שרגאי משנת 1969, אשר שללה את סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים ללא הסכמה מפורשת של שני ההורים.
הלכת שרגאי, שנקבעה בשנת 1969, קבעה כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון בתביעות מזונות ילדים, אלא אם התקבלה הסכמת שני הצדדים. עם זאת, במשך השנים, חלק מבתי הדין הרבניים המשיכו לדון בתביעות מזונות ילדים, בפרשנות שונה להלכה זו. מצב זה יצר חוסר בהירות משפטית ופערים בין פסיקות בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים.
בג"ץ חיזק את הלכת שרגאי, בקובעו כי בתי הדין הרבניים אינם מוסמכים לדון במזונות ילדים אגב כריכתם לתביעות הגירושין, אלא אם התקבלה הסכמת שני הצדדים, והחלטות בתי הדין הרבניים שנדונו בעתירות בוטלו, מאחר שניתנו בחוסר סמכות.
הפסיקה עוררה תגובות מגוונות. בנציגות הדיינים, המייצגת את דייני בתי הדין הרבניים, הביעו ביקורת חריפה על ההחלטה, בטענה שהיא פוגעת בסמכות בתי הדין הרבניים ובציבור המתדיינים. מצד שני, מומחים בתחום דיני המשפחה רואים בהחלטה זו חיזוק לזכויות הילדים ולהבטחת דיון הוגן ואובייקטיבי במזונותיהם
לסיכום, דמי המזונות הם מרכיב משמעותי ברווחת הילד לאחר פרידת הוריו, ונקבעים בהתאם לדין האישי, החוק האזרחי ופסיקות עדכניות. בין אם באמצעות הסכמה הדדית ובין אם דרך בית המשפט, חשוב להבין את הזכויות והחובות של כל הורה, במיוחד לאור השינויים שחלו בפסיקה.
אם אתם נמצאים בהליך גירושין או מבקשים לעדכן את סכום המזונות עקב שינוי נסיבות, אל תישארו לבד בתהליך. מומלץ להיוועץ בעורך דין מומחה לדיני משפחה, שיסייע לכם להבטיח שהחלטות לגבי מזונות ילדים יתקבלו באופן הוגן, תוך שמירה על טובת הילד.
