מזונות אישה

מדריך מזונות אישה

מזונות אישה הם נושא מרכזי בדיני המשפחה בישראל, המשקף את המחויבות ההיסטורית והדתית של הבעל לפרנס את אשתו במהלך הנישואין ועד לפקיעתם. ההיבטים המשפטיים השונים של מזונות אישה כוללים את הבסיס ההלכתי, החקיקה האזרחית ופסיקות בתי המשפט.

הבסיס ההלכתי למזונות אישה

הבסיס ההלכתי של מזונות אישה נשען על עקרונות המשפט העברי, המגדירים את חובות הבעל כלפי אשתו במסגרת הנישואין. על פי ההלכה, הבעל מחויב לספק לאשתו את כל צרכיה הבסיסיים, כולל מזון, ביגוד, מדור (מגורים) והוצאות רפואיות. חובה זו נובעת מהכתובה, שבה הבעל מתחייב לפרנס את אשתו ולדאוג לרווחתה.

עקרון מרכזי בהלכה הוא "עולה עמו ואינה יורדת", שמשמעותו היא שעל הבעל להבטיח לאשתו רמת חיים התואמת את זו שלו. אם רמת חייו משתפרת, עליו להעלות גם את רמת חייה של אשתו, אך אם רמת חייו יורדת, אין הוא רשאי להפחית את רמת חייה מתחת למה שהורגלה אליו במהלך הנישואין.

ההלכה היהודית מדגישה את חובת הבעל לפרנס את אשתו כל עוד הנישואין בתוקף. ההלכה אינה מחייבת את האישה לעבוד, והבעל אינו יכול לכפות עליה לצאת לעבודה. עם זאת, אם האישה בוחרת לעבוד והכנסתה מספיקה לכל צרכיה, הבעל עשוי להיות פטור מתשלום המזונות, בהתאם לעקרון "צאי, מעשה ידייך במזונותייך".

בסיכומו של דבר, ההלכה היהודית מטילה על הבעל חובות משמעותיות כלפי אשתו, במיוחד בתחום הפרנסה והדאגה לצרכיה הבסיסיים, תוך שמירה על כבודה ורווחתה במהלך הנישואין.

הזכות למדור (מגורים)

חלק מחובת המזונות כוללת את זכות האישה למדור, כלומר למגורים. האישה זכאית לתנאי מגורים הדומים לאלה שהורגלה אליהם במהלך הנישואין. זכות זו כוללת גם את הזכות למדור שקט ושליו, ובמקרים של אלימות או הטרדה מצד הבעל, ניתן להוציא צווי הרחקה או צווי הגנה למניעת הטרדה מאיימת.

החקיקה האזרחית: חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, מסדיר את חובת תשלום המזונות בישראל. סעיף 2 לחוק קובע כי אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

כלומר, כאשר מדובר ביהודים, הדין העברי הוא החל, והחוק אינו משנה את הוראותיו. עם זאת, סעיף 2א לחוק מאפשר לבית המשפט להתחשב בהכנסות בן הזוג מעבודה ומנכסים בקביעת סכום המזונות.

מתי חלה חובת המזונות?

חובת הבעל במזונות חלה כל עוד בני הזוג נשואים ועד למתן הגט. עם זאת, יש מקרים בהם הבעל פטור מתשלום המזונות טרם הגירושין:

חיים בנפרד: כאשר בני הזוג אינם חיים יחד, הבעל יהיה פטור מתשלום המזונות, אלא אם: הבעל עזב את הבית ללא אשמת האישה; האישה עזבה את הבית מסיבה מוצדקת; הבעל מחויב לתת גט אך מסרב לעשות זאת, מצב המכונה "מעוכבת מחמתו".

התנהגות האישה: הבעל פטור מתשלום המזונות אם מתקיימת אחת מהעילות הבאות:

• מורדת: אישה המסרבת לחיות עם בעלה ללא סיבה מוצדקת.
• מעשה כיעור: אישה המתנהגת באופן לא צנוע המעלה חשד לזנות.
• מעשה זנות: אישה שבגדה בבעלה ויש לכך עדות של שני עדים.
• עוברת על דת משה או דת יהודית: אישה המביאה את בעלה לעבור על מצוות התורה או מתנהגת בחוסר צניעות.
• סרבנית גט: אישה המסרבת לקבל גט לאחר שבית הדין פסק שעל בני הזוג להתגרש.

סמכות השיפוט בענייני מזונות

סמכות השיפוט בענייני מזונות בישראל נחלקת בין שתי ערכאות מרכזיות: בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. חלוקה זו יוצרת לעיתים מורכבות משפטית, במיוחד כאשר מדובר במזונות ילדים.

מזונות אישה:

סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953, קובע כי:

"הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים, אם על ידי האישה ואם על ידי האיש, יהא לבית דין רבני שיפוט ייחודי בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאישה ולילדי הזוג."

משמעות הדבר היא שבמקרים שבהם מוגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני, והוא דן בעניינים הכרוכים בתביעה, כולל מזונות האישה, הסמכות נתונה לו. עם זאת, האישה רשאית להגיש תביעת מזונות נפרדת, ללא קשר לתביעת הגירושין, בבית המשפט לענייני משפחה, במטרה להבטיח את זכויותיה הכלכליות.

חישוב סכום המזונות

החישוב מתבצע בהתחשב במספר גורמים מרכזיים:

• רמת החיים במהלך הנישואין: העיקרון המנחה הוא שהאישה זכאית להמשיך ברמת החיים שהורגלה אליה במהלך הנישואין. לכן, הוצאות כגון דיור, מזון, ביגוד, טיפוח אישי, חוגים ובילויים נלקחות בחשבון. האישה נדרשת להציג ראיות, כגון קבלות ודפי בנק, להוכחת הוצאותיה השוטפות.
• הכנסות הבעל: מצבו הכלכלי של הבעל הוא גורם משמעותי בקביעת סכום המזונות. בית המשפט בוחן את הכנסותיו הנוכחיות, פוטנציאל ההשתכרות שלו, נכסיו והתחייבויותיו הכספיות. במקרים בהם הבעל טוען לירידה בהכנסותיו, עליו לספק הוכחות לכך.
• הכנסות האישה: אם האישה עובדת ומשתכרת, הכנסתה נלקחת בחשבון. במקרים שבהם הכנסתה מספיקה לכיסוי כל צורכיה, ייתכן שהבעל יהיה פטור מתשלום המזונות. אם הכנסתה אינה מספיקה, הבעל יחויב בהשלמת הסכום הנדרש לשמירת רמת החיים שהורגלה אליה.
• נסיבות מיוחדות: בית המשפט מתחשב בנסיבות מיוחדות, כגון מצב בריאותי של האישה, גיל, יכולת השתכרות עתידית, וכן התנהגות הצדדים במהלך הנישואין. לדוגמה, במקרים של בגידה מצד האישה, הבעל עשוי להיות פטור מתשלום המזונות.

הליך הגשת תביעת מזונות

האישה יכולה להגיש תביעת מזונות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. בכתב התביעה יש לפרט את הפרטים האישיים של הצדדים, רקע על חיי הנישואין, פירוט הכנסות והוצאות של שני הצדדים וכן את הסכום המבוקש למזונות. יש לצרף מסמכים תומכים, כגון תלושי שכר, דפי בנק, קבלות על הוצאות שוטפות ועוד.

מזונות משקמים

במקרים בהם האישה זקוקה לתמיכה כלכלית לאחר הגירושין כדי להשתקם, בית המשפט יכול לפסוק מזונות משקמים לתקופה מוגבלת. מזונות אלו נועדו לסייע לאישה להשתלב מחדש בשוק העבודה ולהבטיח את קיומה בכבוד בתקופת ההשתקמות.