הסכם ממון
הסכם ממון הוא חלק בלתי נפרד מהדינים המסדירים את חלוקת הרכוש בין בני זוג, והוא מוסדר ב"חוק יחסי ממון".
כאשר זוגות נשואים או חיים יחד וחולקים משק בית, הם בדרך כלל צוברים יחד נכסים שונים, כגון נכסים נדל"ן, השקעות, חסכונות, חפצים יקרי ערך, רכבים משותפים ועוד. בזמן חיים משותפים, הבעלות והחלוקה של נכסים משותפים אלה אינם רלוונטיים בדרך כלל. עם זאת, כאשר בני זוג מחליטים להיפרד או להתגרש, קביעת אופן חלוקת הרכוש המשותף הופכת לשאלה משמעותית שמובילה לא פעם להליכים משפטיים מורכבים וארוכים.
חוק יחסי ממון קובע ברירת מחדל משפטית, המכונה "הסדר איזון המשאבים", אשר חל כאשר בני זוג מבקשים להתגרש ולחלק את רכושם המשותף שצבר. בהיעדר הסכם ממון, הסדר ברירת מחדל זה נכנס לתוקף. על פי הסדר איזון המשאבים, הרכוש מחולק שווה בשווה בין בני הזוג עם פרידה או סיום הנישואין, תוך התחשבות בהלכת הרכוש המשותף כפי שנקבע בחוק יחסי ממון.
עם זאת, ישנם חריגים להסדר איזון המשאבים. החריג הראשון מתרחש כאשר קיים הסכם ממון בין בני הזוג המפרט חלוקה שונה של רכוש משותף. החריג השני נוגע לסוגים מסוימים של נכסים שאינם נכללים בהסדר איזון המשאבים, כגון: קצבאות נכות או שארים שקיבל אחד מבני הזוג, רכוש שעבר בירושה, נכסים בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין או במהלך חיי הנישואין וקצבאות זקנה המתקבלות באופן פרטני מהביטוח הלאומי. סוגים אלה של נכסים אינם נחשבים כחלק מהסדר איזון המשאבים.
הסכם ממון מאפשר לבני זוג לקבוע את המשטר הרכושי על נכסיהם, בין בשלמותו ובין בחלקו. משמעות הדבר היא שבני זוג יכולים לקבוע כיצד ינוהל רכושם במהלך חייהם המשותפים ובעת פרידה או גירושין. האפשרויות נעות בין שיתוף מלא בנכסים להפרדה מלאה או חלקית של רכוש.
על ידי יצירת הסכם ממון מנוסח היטב, זוגות יכולים לטפל באופן יזום ולקבוע את הכללים וההסדרים לגבי רכושם. הסכם זה משמש כמסמך משפטי המתאר כיצד יחולקו נכסיהם במקרה של גירושין או פרידה.
קיום הסכם ממון ברור ומנוסח כהלכה יכול לסייע במניעת הליכים משפטיים מסובכים ויקרים במהלך פרידה או גירושין. הסכם ממון מספק מסגרת לחלוקת רכוש ויכול למזער מחלוקות בין בני הזוג, שכן כוונותיהם וציפיותיהם לגבי נכסיהם כבר סוכמו ותועדו.
הסכם ממון מציע דרך לזוגות לקבל שליטה טובה יותר על ענייניהם הרכושיים ולהגן על האינטרסים שלהם, תוך שהם מספקים רמת ודאות ופוטנציאל להפחית את הלחץ הרגשי והפיננסי הקשור בהליכי פרידה או גירושין.
הסכם חיים משותפים
הסכם חיים משותפים חולק קווי דמיון רבים להסכם ממון, שכן מטרתו העיקרית היא לשלוט ולקבוע את הזכויות והחובות במסגרת הקשר.
ההסכם יכול לפרט התחייבויות ספציפיות שיש לבני הזוג זה כלפי זה, תוך שימת דגש על הכוונה להסדיר את מערכת היחסים המתמשכת ביניהם. חובות אלו עשויות לכלול היבטים כמו כבוד הדדי ואחריות משותפת לענייני בית, בין היתר.
בנוסף, ההסכם מכסה את חלוקת הרכוש והנכסים בין בני הזוג, לרבות שיקולי זכויות סוציאליות כגון קרנות פנסיה וקופות גמל, ומתייחס גם לעניינים חשובים אחרים כמו הסדרי דיור וילדים, ומבטיח שהיבטים אלה מטופלים ומסוכמים כראוי.
כתבות נוספות
תוכן שיעזור לך לנתב את חייך
שאלות נפוצות
חוק יחסי ממון קובע הסדר איזון משאבים, לפיו בעת פרידה או פטירה, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית הרכוש והממון המשותף שצברו במהלך חייהם המשותפים. הסכם ממון או בשמו המלא הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים, נועד להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני הזוג עם סיום נישואיהם, שלא באמצעות הסדר איזון משאבים.
בני זוג ידועים הציבור נחשבים על פי הפסיקה כבעלי זכויות ברכושו אחד של השני. ידועים בציבור יכולים לערוך הסכם חיים משותפים שיסדיר את ההתנהלות הרכושית והכלכלית ביניהם מבלי להידרש לקיומה של חזקת השיתוף, הכולל בין היתר את חלוקת הרכוש במקרה של סיום הזוגיות.
עריכת הסכם שיסדיר את העניינים הרכושיים בעת פרידה או גירושין מקצר ומפשט את תהליך הפרידה העתידי ומגן על בני הזוג מפני סחיטה או שימוש לא הוגן בעת מו"מ לגירושין או פרידה. הסכם שכזה חוסך זמן, כסף ואנרגיה ועשוי למנוע, או לכל הפחות לצמצם, מחלוקות רכושיות עתידיות.
בקרב בני זוג בפרק ב' הסכם ממון או חיים משותפים מאפשר הגנה משפטית וכלכלית על ילדים מנישואין ראשונים ומבטיח את זכויותיהם בעתיד