ניהול עיזבון

ניהול עיזבון – כל מה שצריך לדעת

מהו עיזבון?

עיזבון הוא מושג משפטי המתייחס לכלל נכסיו של אדם לאחר פטירתו – כל הכספים, הנדל״ן, הרכוש, הזכויות וגם החובות שהיו בבעלותו של המנוח​.
חלוקת העיזבון בין היורשים נקבעת לפי הוראות חוק הירושה, תשכ״ה-1965. אם המנוח הותיר צוואה, העיזבון יחולק בהתאם לרצונו כפי שהובע בצוואה. לעומת זאת, כאשר אדם נפטר ללא צוואה, חוק הירושה מכתיב כיצד יחולק העיזבון בין יורשיו החוקיים (בן/בת זוג, ילדים, קרובים אחרים) בהתאם לסדר הקבוע בחוק.

כדי לממש את חלוקת העיזבון בפועל, יש לקבל צו רשמי מהרשויות. במקרה של צוואה יש לפנות לקבלת צו קיום צוואה, ובמקרה של העדר צוואה יש לבקש צו ירושה. צווים אלה מאשרים באופן חוקי מי הם היורשים ומהו חלקו של כל אחד בעיזבון, ובהיעדרם לא ניתן להעביר נכסים או כספים מהעיזבון על שם היורשים.

ניהול עיזבון כאשר יש צוואה

כאשר המנוח הותיר צוואה תקפה, היא משמשת כמפת הדרכים לחלוקת העיזבון. בשלב הראשון יש לוודא שהצוואה מתקבלת כתוקפה החוקי על ידי הוצאת צו קיום צוואה. לאחר קבלת הצו, ניתן לפעול בהתאם להוראות המנוח בצוואה: להעביר נכסים על שם היורשים, לחלק כספים מחשבונות הבנק, למכור נכסים ולחלק את התמורה וכדומה – הכל כפי שנכתב בצוואה. בדרך כלל, אם הצוואה ברורה וכל היורשים מסכימים לה, תהליך ניהול העיזבון יהיה יחסית פשוט וישיר, וניתן לבצעו בעזרת עורך דין המלווה את היורשים בהליכי ההעברה והרישום.

לעיתים מציין המוריש בצוואתו במפורש מי ישמש כמנהל עיזבון או כמוציא לפועל של הצוואה. חשוב לדעת שמינוי כזה אינו אוטומטי: אותו אדם יצטרך לקבל מינוי רשמי מבית המשפט כדי לפעול כמנהל העיזבון. בפועל, נהוג למנות מנהל עיזבון בצוואות רק כאשר הדבר נדרש – למשל אם הירושה מורכבת או שיש סכסוכים בין היורשים. במקרים רבים, אף אם הצוואה מבקשת למנות מנהל עיזבון, בית המשפט לא ימנה אחד בפועל כדי למנוע סרבול והוצאות מיותרים.
לדוגמה, אם אדם הורה בצוואתו לחלק את רכושו באופן שווה בין ילדיו, והילדים משתפים פעולה זה עם זה, הם יוכלו לבצע את חלוקת הנכסים בעצמם (בסיוע משפטי מינימלי) ללא צורך במנהל עיזבון חיצוני.

ניהול עיזבון כאשר אין צוואה

במצב שבו אדם נפטר בלי להשאיר צוואה, חלוקת העיזבון נעשית בהתאם לדין (כלומר, לפי ברירת המחדל הקבועה בחוק הירושה). החוק מגדיר מי הם היורשים החוקיים וכיצד יתחלק העיזבון ביניהם. באופן כללי, בן/בת הזוג והילדים הם הראשונים לרשת: בהיעדר צוואה, בן הזוג של הנפטר וילדיו חולקים ביניהם את העיזבון בשווה.בן הזוג יקבל בדרך כלל מחצית מהעיזבון (וכן את המטלטלין ומכונית המשפחה), והילדים יחלקו ביניהם בחלקים שווים את המחצית הנותרת.
אם המנוח לא הותיר בן/בת זוג או ילדים, החוק עובר לקרובי משפחה רחוקים יותר לפי סדר עדיפות (הורים, אחים, וכו'), ובמקרה שאין כלל קרובי משפחה זכאים – העיזבון עובר למדינה (לניהול האפוטרופוס הכללי)​.

כאשר אין צוואה, יש להגיש לרשם לענייני ירושה בקשה לקבלת צו ירושה, אשר מצהיר באופן רשמי מי הם היורשים ומה חלקו של כל אחד. לאחר קבלת צו הירושה, על היורשים לפעול במשותף כדי לחלק את הנכסים ביניהם. במקרים רבים היורשים מגיעים להסכמות ביניהם לגבי חלוקת הרכוש. הם יכולים, למשל, להסכים למכור נכס מסוים ולחלק את התמורה, או לבצע הסכם חלוקה שבו כל יורש מקבל נכס אחר בשווי מתאים. אולם, בהיעדר צוואה לעיתים עולים חילוקי דעות: למשל, יורשים עשויים שלא להסכים מה לעשות עם נכס גדול כבית המגורים או עסק משפחתי שהתקבל בירושה. במצב של סכסוך שאינו נפתר בהידברות, יהיה צורך בפנייה לערכאה משפטית (בית המשפט לענייני משפחה) על מנת שייתן פתרון. אחד הפתרונות האפשריים במקרים כאלה הוא מינוי מנהל עיזבון ניטרלי שיקבל אחריות על ניהול וחלוקת העיזבון באופן אובייקטיבי.

מינוי מנהל עיזבון – מתי זה נדרש וכיצד מתבצע?

לא בכל הליך ירושה יש צורך במנהל עיזבון. ברוב המקרים, אם היורשים מסוגלים לנהל את חלוקת העיזבון בהסכמה, בית המשפט לא ימנה מנהל מיוחד, כדי להימנע מעיכובים והוצאות עודפות.
עם זאת, ישנם מצבים שבהם מומלץ או נדרש למנות מנהל עיזבון לצורך ניהול הירושה בצורה תקינה. כמה מקרים טיפוסיים בהם עולה צורך כזה הם:

• סכסוך בין היורשים: כאשר קיימים חילוקי דעות מהותיים בין היורשים שקשה לגשר עליהם, מנהל עיזבון ניטרלי יכול למנוע עימותים ולחלק את הרכוש באופן הוגן.

• יורשים שלא אותרו או רבים מאוד: אם חלק מהיורשים אינם ידועים או שלא מצליחים לאתר אותם, או כשיש מספר גדול במיוחד של יורשים המקשה על התנהלות משותפת.

• חובות כבדים או עניינים משפטיים תלויים ועומדים: במקרה שהעיזבון נושא חובות רבים, תביעות משפטיות או התחייבויות מורכבות, יש צורך באדם מקצועי שיטפל בהם באמצעות נכסי העיזבון.

• נכסים מורכבים או מעבר לים: כאשר העיזבון כולל נכסים הדורשים ניהול שוטף (כגון עסק פעיל, נכסי נדל״ן מניבים) או נכסים במדינות אחרות, מנהל עיזבון יכול לטפל בכך עד למימושם.

• יורשים קטינים או חסרי כשירות משפטית: אם בין היורשים יש קטין, או אדם שמונה לו אפוטרופוס, לעיתים יש למנות מנהל עיזבון כדי להגן על זכויותיו של אותו יורש ולאזן בין האינטרסים.

• חשש לנזק לעיזבון: במקרים בהם קיים חשש שנכסי העיזבון ייפגעו, יתבזבזו או ינוהלו באופן לא תקין לפני החלוקה (למשל, סכסוך שעלול להביא למשיכת כספים ללא רשות), מינוי מנהל יכול למנוע פגיעה בערך העיזבון.

במצבים כגון אלה, יכול כל מי שמעוניין בדבר לפנות בבקשה רשמית למינוי מנהל עיזבון. ברוב המקרים היוזמים יהיו היורשים עצמם או אחד מהם, אך החוק מאפשר גם לגורמים אחרים בעלי אינטרס לפנות – למשל נושה של הנפטר או אפילו נושה של אחד היורשים, אם יש לכך הצדקה.
הבקשה למינוי מנהל עיזבון מוגשת לרשם לענייני ירושה, בדרך כלל יחד עם הבקשה לצו הירושה או צו קיום הצוואה, וכוללת תשלום אגרה. אם כל היורשים והזכאים מסכימים למינוי ולזהות המועמד, הרשם לענייני ירושה מוסמך לאשר את המינוי במסגרת מנהלית.
אם יש מחלוקת בין היורשים לגבי הצורך במנהל עיזבון או לגבי זהותו, העניין יעבור להכרעת בית המשפט לענייני משפחה.

מי יכול לשמש כמנהל עיזבון? החוק אינו מגביל זאת לאדם מסוג מסוים – ניתן למנות בן משפחה של המנוח, אחד היורשים, עורך דין או רואה חשבון מקצועי, או כל אדם אמין ובעל כישורים מתאימים. לרוב, כאשר יש מתחים בין היורשים, ייבחר גורם ניטרלי (כמו עורך דין מנוסה שאינו נמנה על המשפחה) כדי למלא את התפקיד בצורה אובייקטיבית​.
חשוב שמנהל העיזבון לא יהיה בעל אינטרס אישי באופן חלוקת העיזבון, על מנת למנוע ניגוד עניינים או העדפת צד אחד​.
אם המוריש נקב בצוואתו בשם מסוים למנהל עיזבון, בית המשפט יתחשב ברצונו וימנה אותו, אלא אם יש סיבה טובה שלא לעשות כן (לדוגמה, אותו אדם אינו מעוניין בתפקיד או שקיים ניגוד עניינים).

לאחר הגשת הבקשה ובהתקיים התנאים, בית המשפט (או הרשם לענייני ירושה) יוציא צו מינוי מנהל עיזבון רשמי. מנהל העיזבון ייכנס לתפקידו ויקבל סמכויות חוקיות לפעול בשם העיזבון. 
ניתן למנות מנהל עיזבון זמני (לתקופה מוגבלת, למשל עד שיתבררו פרטי הירושה או עד למתן צו ירושה/צוואה) או קבוע (שימשיך בתפקיד עד לחלוקת כל הנכסים וסגירת העיזבון). צו המינוי של בית המשפט מגדיר את סמכויותיו ותפקידיו של המנהל, וניתן להגביל או להתנות אותן לפי הצורך.

סמכויות מנהל העיזבון – מה מותר ומה אסור

עם מינויו, מקבל מנהל העיזבון סמכויות רחבות לפעול בשם העיזבון לצורך סילוק חובות וחלוקת הנכסים ליורשים. הסמכויות המדויקות ייקבעו בצו המינוי ובהתאם לחוק הירושה, ויכולות להשתנות לפי נסיבות המקרה. באופן כללי, אלו הפעולות העיקריות שמנהל עיזבון מורשה לבצע במסגרת תפקידו:

• כינוס נכסי העיזבון: איתור וריכוז כל נכסי המנוח – חשבונות בנק, מזומן, נכסי נדל"ן, רכבים, פוליסות ביטוח, השקעות, חפצי ערך וכו' – כדי שלכולם יהיה רישום מרוכז והם יהיו זמינים לניהול.

• גביית חובות המגיעים לעיזבון: אם צדדים כלשהם חייבים כספים לנפטר (למשל הלוואה שנתן המנוח בחייו), מנהל העיזבון מוסמך לפעול לגבייתם לטובת קופת העיזבון.
• תשלום חובות והתחייבויות של הנפטר: מנהל העיזבון פורע מתוך כספי העיזבון את החובות שהותיר המנוח – כגון הלוואות, משכנתה, חשבונות שלא שולמו, הוצאות לוויה ומצבה, חובות מס וכדומה. רק לאחר סילוק החובות ניתן לחלק את היתרה ליורשים.

• ניהול זמני של נכסי העיזבון: עד לחלוקת הירושה, רשאי מנהל העיזבון לנהל את הנכסים השונים כדי לשמר את ערכם. לדוגמה, להמשיך להפעיל עסק שהיה בבעלות המנוח כדי שלא יתמוטט, להשכיר דירת מגורים או נכס מסחרי של העיזבון ולקבל דמי שכירות, או להשקיע באופן סולידי כספים נזילים של העיזבון כדי למנוע פחת ערך עקב אינפלציה.

• איתור יורשים ונכסים נוספים: במידה ויש ספק לגבי קיומם של יורשים נוספים (למשל, ילד מחוץ לנישואים שהמנוח לא סיפר עליו) או נכסים שלא היו ידועים מראש, מנהל העיזבון יפעל לחקור ולאתר כל יורש או נכס רלוונטי, כדי לוודא שהחלוקה תהיה שלמה וצודקת​.

• יצוג העיזבון מול גורמים חיצוניים: מנהל העיזבון מוסמך לפעול בשם העיזבון בכל עניין משפטי או פיננסי שדורש טיפול. הוא עשוי לייצג את העיזבון מול מוסדות (בנקים, חברות ביטוח, רשויות המדינה) וכן לתבוע או להגן משפטית בשם העיזבון, אם ישנן תביעות של העיזבון או נגדו.

• הכנת החלוקה ליורשים: לאחר כינוס הנכסים ותשלום החובות, על מנהל העיזבון להכין את חלוקת היתרה בין היורשים. הוא יבסס את החלוקה על צו הירושה או הצוואה שאושרה. במקרים רבים הדבר כולל עריכת דו"ח או הצעת חלוקה והגשתה לאישור בית המשפט או להסכמת היורשים, ולאחר האישור – ביצוע בפועל של העברת הכספים והרכוש לכל יורש כמגיע לו.

• פעולות נוספות לפי הצורך: כל משימה נוספת שנדרשת לצורך ניהול ושמירת העיזבון, במסגרת סמכותו של המנהל. למשל, הקמה או ניהול של נאמנות שהמנוח הורה עליה בצוואה, או טיפול בהיבטי מס של העיזבון. במידה ויידרשו צעדים חריגים, לרוב יהיה על המנהל לבקש הנחיות או אישור מבית המשפט טרם ביצועם​.

על אף סמכויותיו הנרחבות, ישנם גם גבולות ברורים לפעולותיו של מנהל עיזבון. עליו לפעול במסגרת החוק וההוראות שניתנו לו, ולהימנע מחריגה מסמכות. כמה עקרונות מרכזיים לגבי מה אסור למנהל עיזבון לעשות:

• חריגה מהצוואה או מהדין: מנהל העיזבון אינו רשאי לחלק את הנכסים באופן הסוטה ממה שנקבע בצוואה או בחוק (בצו הירושה). תפקידו ליישם את רצון המוריש או את הוראות החוק – לא לשנותן. הוא לא יכול, למשל, "להחליט" על דעת עצמו לתת לאחד היורשים יותר ממה שמגיע לו או להעביר נכס ליורש אחר משלא נקבע כך.

• ביצוע פעולות ללא אישור כשנדרש: על אף שמנהל העיזבון מוסמך לטפל בנכסי העיזבון, יש פעולות שחייבות אישור מבית המשפט. דוגמה מובהקת היא מכירת מקרקעין השייכים לעיזבון – פעולה כזו מחייבת אישור בית משפט מראש. גם אם לכאורה כל היורשים מסכימים למכירה. מנהל עיזבון חייב לציית לכל מגבלה או הנחיה שקבע לו בית המשפט בצו המינוי.

• ניגוד עניינים וניצול לרעה: מנהל העיזבון חייב לפעול לטובת כלל היורשים והעיזבון, ולכן נאסר עליו להיות בניגוד עניינים. הוא אינו יכול, למשל, לרכוש לעצמו נכס מהעיזבון בלי הליך הוגן ואישור, או להתקשר בעסקה שיש לו בה עניין אישי. כמובן שגם אסור למנהל העיזבון לעשות שימוש בכספי העיזבון לצרכיו הפרטיים, להלוות לעצמו כספים מהעיזבון, או להשקיע את נכסי העיזבון בהשקעות מסוכנות ומפוקפקות.
• אי שקיפות כלפי היורשים: מנהל העיזבון מחויב לניהול בתום לב ובשקיפות. הוא אינו רשאי להסתיר מידע מהיורשים או לקבל החלטות במחשכים. עליו לדווח ליורשים (ולבית המשפט, אם נדרש) על מצב העיזבון ופעולותיו המרכזיות. התנהלות בחוסר שקיפות או בניגוד לטובת אחד היורשים עשויה להיחשב כהפרת חובתו.

חשיבות הייעוץ המשפטי בניהול עיזבון

ניהול עיזבון הוא תחום שבו משפט, פיננסים ומערכת יחסים משפחתית משתלבים יחד. מדובר בהליך חד-פעמי עבור המשפחה, ולכן טבעי שלעיתים יחסר לכם הידע או הניסיון להתמודד עם כל ההיבטים. כאן נכנס לתמונה עורך דין מומחה לדיני ירושה: ייעוץ משפטי מקצועי יכול לפשט עבורכם את התהליך ולהבטיח שאף פרט לא יתפספס.

עורך דין מנוסה יידע לזהות מראש בעיות פוטנציאליות (כמו מחלוקת אפשרית בין יורשים, חוב נסתר הרובץ על העיזבון, או מסמכים חסרים) ולתת להן מענה לפני שהן מסלימות. עורך הדין ידריך אתכם בהכנת כל הניירת והטפסים הנדרשים, ייצג אתכם מול הרשם לענייני ירושה ובית המשפט, ויסביר לכם בגובה העיניים את המשמעויות של כל החלטה. במידת הצורך, עורך הדין יכול לשמש בעצמו כמנהל עיזבון חיצוני, המחויב לפעול בשקיפות ובמקצועיות.