מהי הסתלקות מירושה?
הסתלקות מירושה היא פעולה משפטית שבה יורש מצהיר על ויתור חלקו בעיזבון של המוריש. פעולה זו נעשית לאחר פטירת המוריש, ולפני שחולק העיזבון בין היורשים.
סעיף 6 לחוק הירושה קובע שיורש רשאי, בהודעה בכתב לרשם לענייני ירושה או לבית המשפט, להסתלק מחלקו בעיזבון, כולו או מקצתו בין אם הירושה מגיעה לו על פי דין (ירושה חוקית ללא צוואה) ובין אם על פי צוואה.
ההסתלקות מבטלת למפרע את מעמדו של אותו אדם כיורש בחלק שממנו הסתלק, כלומר מבחינה משפטית רואים את המסתלק כאילו לא היה יורש מלכתחילה. כתוצאה מכך, חלקו של המסתלק בירושה עובר אוטומטית לידי יתר היורשים או ליורש אחר במקרים מסוימים, כאילו אותו אדם לא היה קיים בסדר הירושה.
חשוב להבין: הסתלקות היא זכותו של היורש. אף אדם לא יחויב לקבל ירושה בניגוד לרצונו. גם אם המוריש קבע בצוואה הורשה לטובת אדם מסוים, אותו אדם רשאי לוותר עליה; החוק במפורש גובר על צוואה בנקודה זו, ואין בצוואה אפשרות לשלול את זכות ההסתלקות של יורש.
ההסתלקות נעשית באמצעות תצהיר הסתלקות שהינו מסמך רשמי שבו היורש המוותר מצהיר על ויתור חלקו בירושה. התצהיר חייב להיות חתום בפני עורך דין או נוטריון ולהיות מוגש לרשם לענייני ירושה (או לבית המשפט לענייני משפחה, אם הדיון בירושה מתנהל שם).
מרגע הגשת התצהיר לרשם הירושה, ההסתלקות נכנסת לתוקף באופן מיידי. מרגע זה, לא ניתן לחזור מההסתלקות היא סופית ובלתי הפיכה. יורש שהסתלק לא יוכל מאוחר יותר לדרוש את חלקו בעיזבון בחזרה, ולא תהיה לו עוד מעורבות משפטית בעיזבון (לא יוכל, למשל, להגיש התנגדות לצוואה או לטעון לזכויות כלשהן מתוך העיזבון).
מתי ולמה אנשים בוחרים להסתלק מהירושה?
ישנן סיבות מגוונות שבגללן יורשים פוטנציאליים מחליטים לוותר על חלקם בירושה:
"ירושה שלילית" (עיזבון עם חובות) – אחת הסיבות המרכזיות לויתור על ירושה היא מצב שבו העיזבון מלא בחובות או שהתחייבויותיו עולות על שווי הנכסים. אמנם בדרך כלל חובות העיזבון נפרעים מתוך נכסי העיזבון עצמו, ולא מחייבים את היורשים מעבר לגובה העיזבון, אך טיפול בעיזבון שלילי עשוי להיות מורכב ומלחיץ.
יורש שחושש מהתמודדות עם נושי העיזבון, או מהאפשרות שהחובות יגזלו את כל הנכסים, עשוי להעדיף להסתלק.
שיקולים משפחתיים ורצון לעזור לקרוב משפחה –לעיתים היורשים מסכימים ביניהם שרק חלקם יקבל את הירושה, מתוך רצון לתמוך בקרוב משפחה אחד. למשל, ילד שאביו נפטר עשוי לבחור להסתלק מהירושה לטובת אמו (אלמנת המוריש) כדי להבטיח שהיא תקבל את מלוא העיזבון ותוכל להתקיים בכבוד. החוק מתיר הסתלקות כזו לטובת בן זוג של המוריש, ילדו או אחיו בלבד.
במקרים מסוג זה, המניע העיקרי הוא דאגה לרווחת בן משפחה. היורש מוכן לוותר על חלקו כדי שאותו קרוב יקבל נתח גדול יותר מהעיזבון
דוגמה נפוצה: ילד בוגר ועצמאי שמוותר על חלקו בירושה כדי שאחיו הצעיר (שמצבו הכלכלי קשה יותר) יקבל חלק גדול יותר, ובכך ישפר את מצבו.
מניעים רגשיים או ערכיים – לא פעם נכנסים שיקולים אישיים ורגשות לתמונה. יש יורשים שבוחרים שלא לקבל ירושה מטעמי מצפון, מוסר או יחסים מעורערים עם המוריש.
למשל, בן משפחה שהיה בנתק או בסכסוך ארוך עם המנוח עשוי לחוש שאינו רוצה בטובת הנאה מכספו של המנוח, ומוותר על חלקו מסיבות ערכיות ואישיות. לדוגמה : בת שלא דיברה עם אביה במשך שנים ומרגישה שאינה יכולה לקבל את כספו מחליטה לוותר על חלקה בירושה ולתת לאחיה (שהיה קרוב לאב) לרשת במקומה.
גם מקרים של נפטר שהוריש בירושה תנאים שהיורש אינו מעוניין או מסוגל לקיים (למשל דרישה להתחתן, להחזיק אורח חיים מסוים וכו') – במצב כזה ייתכן שהיורש יעדיף לוותר על הירושה ולא לעמוד בתנאי שאינו מקובל עליו.
שיקולי מס ותכנון פיננסי – לעיתים הויתור על הירושה נעשה מתוך מחשבה פרקטית על מיסוי וייעול העברת נכסים. לפי דיני המס, העברת נכס מקרקעין או כספים במתנה בין יורשים עלולה להיות חייבת במסי רכישה או מיסוי אחר. אך כאשר מעבירים נכסים במסגרת חלוקת עיזבון, לרוב מס העיזבון אינו מוטל בישראל, והעברת הזכויות באמצעות הסתלקות אינה נחשבת לעסקת מכר רגילה ולכן עשויה לא לחייב מס כלל.
משמעות הדבר: אם יורש בעצם מעוניין שהנכס יעבור ליורש אחר, עדיף לו לעיתים להסתלק מהנכס במסגרת הירושה במקום לקבל את הנכס ואז להעבירו. כך ההעברה מתבצעת אוטומטית במסגרת הירושה ללא תשלום מיסים מיותרים.
בנוסף, במקרים שבהם מספר יורשים חולקים נכס (כמו דירת מגורים), ייתכן שיורש אחד יסתלק מחלקו באותו נכס כדי למנוע מצב של בעלות משותפת מסובכת. למשל, אם שלושה אחים יורשים יחד דירה, ואחד מהם אינו רוצה בבעלות משותפת, הוא יכול לוותר על חלקו בדירה לטובת אחיו, ולקבל רק את חלקו ביתרת העיזבון בכסף. כך האחים הנותרים יהיו בעלים בלעדיים של הדירה (חוסך סכסוכים וענייני מיסוי עתידיים במכירת חלק בנכס).
חשוב להדגיש שכל מקרה לגופו: ההחלטה להסתלק מירושה צריכה להיעשות בשיקול דעת, לאחר בחינת מצבו של העיזבון והשלכות המהלך. נמשיך ונפרט על ההשלכות והנקודות הפרוצדורליות שכדאי לקחת בחשבון.
כיצד מתבצע ההליך בפועל, מי יכול להסתלק ומהם התנאים?
מי רשאי להסתלק? כל אדם שהוא יורש על פי חוק (ירושה על פי דין) או זוכה בצוואה (מי שהורישו לו נכסים בצוואת הנפטר) רשאי לוותר על חלקו בירושה.
הזכות ניתנת גם ליורשים על פי דין וגם ליורשים על פי צוואה, ללא הבדל, שכן החוק מבקש לכבד את רצונו החופשי של היורש.
יחד עם זאת, יש לציין שמי שאינו מוגדר יורש מלכתחילה (למשל קרוב רחוק שלא נכלל בצוואה או שאין לו זכות ירושה על פי דין) לא "מסתלק", כי לא היה לו חלק בעיזבון מלכתחילה. בפועל, רק מי שקיבל זכות ירושה ממשית יכול לוותר עליה.
תנאים להגשת הסתלקות: החוק מציב מספר תנאים ודרישות לצורך ויתור חוקי על הירושה, כדי למנוע ניצול לרעה או בלבול בזכויות:
רק לאחר הפטירה ולפני חלוקת העיזבון – יורש יכול להסתלק אך ורק בפרק הזמן שבין מות המוריש לבין חלוקת העיזבון בפועל.
כלומר, אחרי שהמוריש נפטר (ברור שכן, ירושה נוצרת רק אחרי פטירה), אבל לפני שהעיזבון חולק ליורשים. כל עוד העיזבון לא חולק, ואפילו אם כבר הוצא צו ירושה או צו קיום צוואה, עדיין ניתן לבצע הסתלקות.
ואולם, אם כבר חולק העיזבון והמסתלק קיבל בפועל את הנכסים, זה מאוחר מדי.
אדם לא יכול לוותר על ירושה שכבר קיבל (לאחר שחולקה), ולכן חשוב לקבל החלטה לפני החלוקה. למשל, אם עברה שנה מפטירת המוריש והיורשים כבר רשמו את הנכסים על שמם, היורש לא יוכל לבוא כעבור זמן ולומר "שיניתי דעתי, אני מוותר" (במקרה כזה ההסתלקות לא תאושר). למעשה, בתי המשפט אף פסקו שדרישת התזמון מחמירה. בקשה להסתלק שהוגשה עשרות שנים לאחר הפטירה נדחתה, אף כי נטען שהעיזבון "טרם חולק", משום שחלוף הזמן ושינוי הנסיבות נלקחים בחשבון. לכן, מי ששוקל הסתלקות, רצוי שיפעל בהקדם ולא ידחה זאת מעבר לנדרש.
אין "קבלת ירושה בשתיקה" – תנאי נוסף הוא שהיורש המבקש להסתלק לא ביצע כבר פעולה שמראה כי קיבל את הירושה. אם היורש נהג בנכס מהעיזבון כאילו הוא שלו (למשל, מכר נכס שקיבל מהעיזבון, השתמש משמעותית בכספי חשבון הבנק של המוריש, השכיר דירה מהעיזבון לעצמו וכו'), ייתכן שיראו בו כמי שקיבל בפועל את הירושה, ואז כבר לא יוכל לחזור בו ולוותר. כלומר, כל עוד לא התנהגתם כבעלי הנכס, תוכלו לוותר, אך אם התחלתם לממש את זכויותיכם בעיזבון, איבדתם למעשה את אפשרות ההסתלקות.
תצהיר הסתלקות בכתב חתום כדין – ההסתלקות חייבת להיעשות בצורה הפורמלית שקובע החוק בהגשת תצהיר בכתב. את התצהיר על היורש המוותר לחתום בפני עורך דין או נוטריון, המאמתים את חתימתו.
רק הודעה כתובה וערוכה כנדרש לרשם הירושה (או לבית המשפט) תיצור הסתלקות תקפה. הסתלקות שנעשית "בעל פה" בתוך המשפחה, או באופן בלתי פורמלי, אינה בעלת תוקף חוקי. כמו כן, החוק קובע כי הסתלקות על תנאי בטלה. כלומר, יורש לא יכול להגיד "אני מוותר על חלקי בתנאי שיקרה כך וכך". ויתור חייב להיות מוחלט וסופי, ללא תלות בתנאים חיצוניים. כל תנאי שתנסו לצרף להסתלקות יהפוך אותה ללא תקפה.
הגשת התצהיר לרשם הירושה או לבית המשפט – מומלץ להגיש את התצהיר במסגרת הבקשה לצו ירושה או בקשה לצו קיום צוואה, אם אפשר, כדי שהוויתור יירשם באופן מסודר כחלק מצו הירושה. בפועל, כאשר מגישים תצהיר הסתלקות, רשם הירושה יעדכן את צו הירושה בהתאם: יוציא צו ירושה שבו שם המסתלק לא נכלל בין הזוכים, וחלקו בעיזבון מחולק לאחרים. ההסתלקות נכנסת לתוקף מרגע הגשת התצהיר, ואין צורך בהחלטה שיפוטית נוספת לאשר אותה (למעט במקרה של קטין/פסול דין, ראו מיד).
עם זאת, במקרה שקיים חשד שההסתלקות נעשתה שלא בתום לב או מתוך כוונה לרמות, בית המשפט מוסמך לבטל את ההסתלקות בדיעבד.
סעיף זה בא למנוע, למשל, מצב שבו אדם מסתלק מהירושה רק כדי לחמוק מנושיו האישיים ומעביר את חלקו לאחיו בתקווה שהנושים לא יוכלו לגעת בו. אם הנושים יפנו לבית המשפט ויוכיחו שהוויתור נעשה כדי להבריח נכסים מהם, ייתכן שבית המשפט יבטל את תוקפה של ההסתלקות.
זו סיבה נוספת מדועחשוב להתייעץ עם עו"ד לפני הסתלקות במצבים מורכבים.
הסתלקות של קטין או פסול דין – אדם שמתחת לגיל 18 (קטין) או מי שהוכרז פסול דין (למשל בעל מוגבלות נפשית/שכלית שמונה לו אפוטרופוס) יכול גם הוא להסתלק מירושה, אך נדרש אישור מבית המשפט לענייני משפחה לכך.
החוק מגן על חסרי ישע שלא יקופחו בזכויותיהם שלא לצורך. לכן, אם הורה רוצה שהילד הקטין יוותר על ירושת סבו, או אפוטרופוס סבור שוויתור הוא לטובת האדם שמונה לו אפוטרופוס, יש להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט לקבלת אישור להסתלקות בשם הקטין/פסול הדין.
בית המשפט יאשר רק אם שוכנע שההסתלקות לטובת הקטין (לדוגמה, מוותר על חובות כבדים, או מוותר לטובת אמו שתשקיע בו את הכספים). ללא אישור, תצהיר הסתלקות של קטין אינו תקף כלל.
פעולה אישית בלבד – הסתלקות מן הירושה היא פעולה אישית של היורש עצמו. היא חייבת להיעשות על ידי המסתלק עצמו (או אפוטרופסו החוקי, אם מדובר בחסוי), ולא על-ידי מיופה כוח או צד שלישי בשמו.
כך, למשל, במקרה משפטי נפסק שתצהיר הסתלקות שחתם עליו מישהו אחר בשם היורש אינו תקף. לכן, אם יורש נמצא בחו"ל או מתקשה פיזית להגיע, עליו לדאוג לחתום אישית בפני נוטריון ולהעביר את התצהיר, ולא להסתמך על חתימה של בן משפחה מטעמו.
לסיכום חלק זה, כל יורש כשיר רשאי לוותר על חלקו בירושה, כל עוד הוא פועל במסגרת התנאים: לאחר הפטירה ולפני חלוקה, מבלי שכבר נטל את הירושה למעשה, בהגשת תצהיר חתום כדין ובכפוף לאישור ביהמ"ש במקרים מיוחדים. עמידה בתנאים הללו תבטיח שההסתלקות תהיה חוקית ותקפה.
הסתלקות "כללית" מול הסתלקות "לטובת יורש אחר"
קיימים שני סוגים של הסתלקות מירושה, בהתאם לאופן שבו חלקו של המסתלק מועבר לאחרים:
הסתלקות כללית (ויתור "סתם"): זהו מצב שבו היורש מוותר על חלקו ללא ציון מוטב מסוים. בחירה בהסתלקות כללית משמעותה שחלקו של המסתלק מתמזג בחלקם של יתר היורשים הקיימים.
מבחינה פרקטית, חלק העיזבון שהיורש ויתר עליו יחולק יחסית בין שאר היורשים לפי חלקיהם. ההסתלקות ספציפית (לטובת יורש אחר) – כאן היורש מוותר על חלקו לטובת אדם מסוים, וזהו חריג לחוקיות ההסתלקות הכללית. חשוב לדעת שהחוק מגביל למי ניתן לוותר באופן ספציפי: רק לטובת בן/בת זוג של המוריש, ילדיו או אחיו של המוריש. מלבד שלושת אלה, אין אפשרות חוקית להסתלק לטובת אף אדם אחר. אי אפשר לוותר לטובת בן משפחה אחר (כגון נכד, הורה, דוד וכד’), ולא לטובת חבר, שכן או גוף כלשהו (עמותה, חברה וכו’).
במקרה של הסתלקות ספציפית, אותו אדם שצויין יקבל את חלקו של המסתלק בנוסף לחלקו שלו (אם כבר היה יורש) או יהפוך ליורש חדש (אם לא היה זכאי מלכתחילה). לדוגמה: בן שמסתלק מירושת אביו לטובת אמו (אלמנת המוריש) – האם תקבל את חלקו של הבן בנוסף לחלקה שלה, כך שתירש את העיזבון בשלמותו.
דוגמה נוספת: אישה שירשה 40% מדירה בצו ירושה מחליטה להסתלק מחלקה בדירה לטובת אחיה (בן המוריש) – במקרה זה אותו אח יקבל את 40% הנוספים ויהפוך לבעלים של 100% מהדירה (כפוף לכך שהתצהיר הוגש כדין).
אם יורש רוצה לוותר לטובת קרוב שאינו בן זוג, ילד או אח, ההסתלקות לא תהיה תקפה.
למשל, נכד שרוצה לוותר לטובת סבו, או אחות שרוצה לוותר לטובת גיסה, לא ניתן במסגרת הסתלקות ספציפית.
במקרים כאלה, הפתרון יכול להיות לעיתים עריכת הסכם בין היורשים לאחר קבלת הירושה (למשל, להעביר חלק מרצון טוב), אך זה כבר מחוץ למסגרת ההסתלקות הפורמלית.
טעויות נפוצות בהסתלקות מירושה ומה להימנע מלעשות
הסתלקות נראית לעיתים פעולה פשוטה "רק לחתום על תצהיר". אך ישנם מוקשים וטעויות נפוצות שכדאי להיות מודעים אליהם. אלו כמה שגיאות והנחות שגויות שאנשים עושים בנושא זה, וכיצד להימנע מהן:
דחיית ההחלטה לזמן בלתי מוגבל
נקיטת פעולות בעיזבון לפני ההסתלקות
טעויות במילוי התצהיר או אי-עמידה בצורה הנדרשת.
הנחה שניתן להתחרט או לשנות לאחר ההסתלקות.
ויתור לטובת גורם לא חוקי או בלתי אפשרי.
- הסתלקות מתוך כוונה להבריח נכסים מנושים.
מתי כדאי לפנות לעורך דין ומהם היתרונות בכך?
כפי שבוודאי כבר ברור, הסתלקות מירושה היא הליך משפטי חשוב שכרוך בהחלטות כבדות משקל. פנייה לעורך דין המתמחה בדיני ירושה יכולה לספק לכם יתרונות משמעותיים.
עורך דין יעזור לכם לבחון האם בכלל כדאי לכם לוותר על הירושה. הוא ינתח את מצב העיזבון (נכסים מול חובות), את ההשלכות הכלכליות (למשל, האם באמת יש "ירושה שלילית" או שאולי נשאר משהו לאחר פירעון חובות), ואת ההשלכות המשפחתיות. לעיתים אנשים שוקלים הסתלקות ממניעים רגשיים וברגע שהדברים מוסברים להם, שוקלים אחרת. יועץ משפטי אובייקטיבי יציג את כל התמונה כדי לוודא שאתם מקבלים החלטה מושכלת.
עו"ד יוודא שלא תפספסו מועדים חשובים, שתגישו את התצהיר בזמן לפני החלוקה, שתימנעו מצעדים בלתי הפיכים לפני ההחלטה וכו’.
וידוא עמידה בתנאי החוק (כגון הסתלקות ספציפית חוקית).
מניעת חשד לחוסר תום לב. עורך דין יוכל לייעץ כיצד לפעול מבלי לסכן את עצמכם. הוא עשוי להמליץ על גישה לבית משפט לקבל אישור מראש, או להסביר איך ההסתלקות יכולה להתפרש. עצה מקצועית תמנע מכם לבצע צעד שיהפוך מאוחר יותר למקור לצרות משפטיות.
חסכון במס ותכנון עיזבון יעיל. אם הסיבה לשקול הסתלקות היא תכנון מס או העברת נכסים יעילה, עורך דין ירושה שבקיא גם בהיבטי מס יוכל להנחות אתכם. ייתכן ויאמר לכם למשל שוויתור על הנכס יחסוך לכם מס, או אולי יציע חלופה כמו הסכם חלוקה בין היורשים. כך תוכלו לוודא שהמהלך שאתם עושים באמת משיג את התוצאה הרצויה בצורה הטובה ביותר.
במידה ויש ריב בין יורשים, או חשש שאחרים יערימו קשיים (למשל, אח שמסתלק כדי שכל הירושה תלך לאחותו ושאר האחים לא מרוצים מכך), עורך הדין יכול לסייע בגישור, בתיאום הציפיות או בייצוג בהליך אם צריך. כך תוכלו לבצע את ההסתלקות בשקט נפשי ועם הגנה על האינטרסים שלכם.
ראוי לזכור שהחלטת הסתלקות, למרות שהיא חד-צדדית של היורש, נוגעת לעיתים קרובות לכל המשפחה ולמצב רכושי משמעותי. לכן, הליווי המשפטי חשוב כדי לשמור לא רק על זכויות המסתלק, אלא גם על תקינות חלוקת העיזבון בכללותו. ייעוץ משפטי טרם נקיטת ההליך מומלץ מאוד.
אם קיבלתם ירושה ואינכם בטוחים כיצד לפעול, או שאתם שוקלים לוותר על חלקכם בעיזבון, מומלץ לפנות לעורך דין לענייני ירושה. ייעוץ מקצועי יסייע לכם להבין את זכויותיכם, לשקול את כל האפשרויות (כולל הסתלקות) ולקבל החלטה מושכלת.
פנו עוד היום לייעוץ משפטי כדי לוודא שאתם פועלים נכון ושומרים על האינטרסים שלכם ושל יקיריכם. זהו צעד קטן שיכול לעשות הבדל גדול בתוצאה הסופית, ולתת לכם ביטחון וידיעה שהליך הירושה מתנהל לשביעות רצונכם ועל פי החוק.
