מה זה הסכם חיים משותפים?
בעשורים האחרונים, חלו שינויים משמעותיים במבנה החברתי והמשפחתי בעולם המערבי, ובפרט בישראל. יותר ויותר זוגות בוחרים לחיות יחד ללא נישואין רשמיים, בין אם בשל העדפות אישיות, מגבלות דתיות או חוקיות, או בשל הנטייה להימנע ממסגרות פורמליות.
במצב זה, עולה הצורך בהסדרת הזכויות והחובות של בני הזוג, הן במהלך הקשר והן במקרה של פרידה. הסכם חיים משותפים נועד לתת מענה לצורך זה, באמצעות הסדרת ההיבטים המשפטיים, הכלכליים והאישיים של הזוגיות.
הסכם חיים משותפים הוא חוזה משפטי הנערך בין בני זוג החיים יחד ללא נישואין רשמיים, ומטרתו להסדיר את הזכויות והחובות של כל אחד מהצדדים. ההסכם מתייחס למגוון נושאים, כגון חלוקת רכוש, אחריות כלכלית, משמורת ילדים במקרה של פרידה ועוד. הסכם זה מעניק לבני הזוג ודאות וביטחון משפטי, ומסייע במניעת סכסוכים עתידיים.
למי מיועדים הסכמי חיים משותפים?
הסכם חיים משותפים מיועד לבני זוג החיים יחד ללא נישואין רשמיים, הנקראים גם "ידועים בציבור". ההסכם מתאים לזוגות הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד, וכן לזוגות שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא מסיבות שונות. בנוסף, ההסכם מתאים לזוגות שנישאו בנישואין אזרחיים במדינות אחרות, ואינם מוכרים כנשואים בישראל.
מטרות ההסכם
- הסדרת הזכויות והחובות: ההסכם מגדיר באופן ברור את הזכויות והחובות של כל אחד מבני הזוג, הן במהלך הקשר והן במקרה של פרידה.
- מניעת סכסוכים: באמצעות קביעת כללים מוסכמים מראש, ההסכם מסייע במניעת מחלוקות וסכסוכים בעתיד.
- הכרה בזוגיות: ההסכם מהווה הוכחה רשמית למערכת היחסים, ומסייע בהכרה בזכויות בני הזוג מול רשויות וגופים שונים.
נושאים מרכזיים בהסכמי חיים משותפים
- חלוקת רכוש: הגדרת הבעלות על נכסים שנצברו לפני ובמהלך הקשר וקביעת אופן החלוקה במקרה של פרידה.
- אחריות כלכלית: קביעת חלוקת ההוצאות השוטפות, ניהול חשבונות בנק וחלוקת חובות.
- משמורת ילדים: במקרה של ילדים משותפים, ההסכם יכול לכלול הסדרי משמורת, מזונות וחלוקת זמני שהות.
- זכויות רפואיות והחלטות בריאותיות: הסדרת זכויות בני הזוג בקבלת החלטות רפואיות במקרה של מחלה או תאונה.
- ירושה וצוואה: ההסכם יכול לכלול הוראות לגבי ירושת נכסים במקרה של פטירה, אם כי חשוב לציין שהוראות אלו אינן מחליפות עריכת צוואה מסודרת.
ההבדל בין הסכם חיים משותפים להסכם ממון
בעוד שהסכם ממון נערך בין בני זוג נשואים או העומדים להינשא, ומחייב אישור של בית משפט לענייני משפחה או בית דין דתי, הסכם חיים משותפים מיועד לבני זוג שאינם נשואים ואינו מחייב אישור כזה. עם זאת, מומלץ לאשר את ההסכם בבית המשפט כדי לחזק את תוקפו המשפטי.
שינוי ההסכם
כמו כל חוזה, ניתן לשנות או לבטל את ההסכם בהסכמת שני הצדדים. שינויים בהסכם מומלץ לבצע בכתב, בחתימת שני הצדדים, ולעיתים אף לאשרם בפני נוטריון או בית משפט, במיוחד כאשר מדובר בשינויים מהותיים.
ביטול ההסכם באופן חד-צדדי אפשרי רק במקרים חריגים, כגון הוכחת הטעיה, עושק או הפרה יסודית של תנאי ההסכם. במקרים אלו, ניתן לפנות לערכאות המשפטיות המתאימות לביטול ההסכם או לקבלת סעדים אחרים.
פסק דין שהגיעו לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה, דן בניסיון של אחת הצדדים לבטל הסכם שאושר על ידי בית המשפט, בטענה כי לא היה תקף בעת כריתתו. בית המשפט דחה את הערעור, וקבע כי ההסכם נחתם לאחר הליך מסודר שבו שני הצדדים היו מיוצגים, מודעים לזכויותיהם, והסכימו מרצון חופשי על תנאיו.
בנוסף, נקבע כי התובעת פעלה בחוסר תום לב כאשר ניסתה להפר את ההסכם לאחר שקיבלה את מלוא התמורה בהתאם לו. בית המשפט הדגיש כי ההסכם נועד להבטיח הפרדה רכושית מוחלטת בין בני הזוג, וכי התנהלות הצדדים לאורך השנים העידה על כך שהם אכן פעלו לפיו.
פסק הדין מחזק את עקרון הוודאות המשפטית ומדגיש כי ניסיון לערער על תוקפו של הסכם, לאחר שהצדדים פעלו לפיו במשך שנים, מהווה חוסר תום לב ועשוי להוביל לדחיית התביעה וחיוב בהוצאות.
בהתבסס על פסק הדין שנדון, ניתן לראות כי שינוי או ביטול של הסכם חיים משותפים אינם עניין פשוט, במיוחד כאשר מדובר בהסכם שנחתם מדעת, אושר על ידי בית משפט, והופעל לאורך תקופה ארוכה. בתי המשפט נוטים להגן על הסכמים שנחתמו בתום לב, מתוך כוונה למנוע ניסיונות לנצל את המערכת המשפטית לטובת שינוי תנאים בדיעבד.
כדי לשנות או לבטל הסכם חיים משותפים, על הצד המעוניין בכך להוכיח עילה משפטית מהותית, כגון הטעיה, מרמה, כפייה או נסיבות קיצוניות שלא היו ידועות בעת החתימה על ההסכם. עם זאת, כפי שנקבע בפסק הדין, טענות כלליות בדבר "חוסר הוגנות" או שינוי נסיבות אישי אינן מספיקות כדי להצדיק את ביטולו.
בני זוג המעוניינים לערוך הסכם חיים משותפים צריכים להבין כי מדובר בהסכם מחייב שיש לו תוקף משפטי. במקרה של ספקות, רצוי להתייעץ עם עורך דין טרם החתימה, ולהכניס בהסכם סעיפים המאפשרים התאמות בעתיד בתנאים מסוימים.
חשיבות הייעוץ המשפטי
עריכת הסכם חיים משותפים היא תהליך מורכב הדורש הבנה מעמיקה של ההיבטים המשפטיים והכלכליים. פנייה לעורך דין המתמחה בדיני משפחה תסייע לבני הזוג לערוך הסכם המותאם לצרכיהם האישיים, ותבטיח שההסכם יעמוד בדרישות החוק ויהיה בר-אכיפה במקרה הצורך.
במקרה של פרידה, סיום ההסכם מחייב הסכמה הדדית והקפדה על הליכים משפטיים. בני הזוג יכולים לערוך הסכם סיום המסדיר את פירוק הזוגיות ואת חלוקת הנכסים והחובות, בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם המקורי. הסכם הסיום צריך להיערך בכתב ולהיחתם על ידי שני הצדדים.
לסיכום
הסכם חיים משותפים מהווה כלי חשוב לבני זוג החיים יחד ללא נישואין רשמיים, ומאפשר להם להסדיר את מערכת היחסים המשפטית, הכלכלית והאישית ביניהם. באמצעות ההסכם, ניתן למנוע סכסוכים עתידיים, להגן על הזכויות והאינטרסים של שני הצדדים, ולהעניק ודאות וביטחון במערכת היחסים. פנייה לייעוץ משפטי מקצועי תסייע בעריכת הסכם המותאם לצרכים הייחודיים של בני הזוג, ותבטיח את תוקפו ואכיפתו במקרה הצורך.
