אלימות במשפחה 

חוק למניעת אלימות במשפחה

חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991, הוא חוק שנועד להגן על בני משפחה הסובלים מאלימות בתוך המשפחה. החוק מעניק הגנה משפטית לאדם החווה אלימות קשה במסגרת משפחתית, פיזית או נפשית באמצעות פנייה לבית המשפט לקבלת הגנה לו ו/או לבני המשפחה. החוק מאפשר לבית המשפט להוציא צווים מיוחדים המכונים "צווי הגנה" שנועדו להרחיק ולאסור על אדם אלים להמשיך ולפגוע בבני משפחתו.

החוק חל על בני משפחה במובן הרחב – לרבות בני זוג נשואים או לשעבר, ידועים בציבור ואף בני זוג מאותו המין. כלומר, גם בן זוג בעבר או בני זוג מאותו מין נחשבים "בן משפחה" לפי החוק, ולא רק קרובי משפחה ביולוגיים מדרגה ראשונה.

חשוב להבין שאלימות במשפחה אינה מוגבלת לפגיעה פיזית בלבד. החוק מכיר גם באלימות נפשית, בהתעללות רגשית, באיומים ובפגיעה מינית בתוך המשפחה כמצבים חמורים שבהם ניתן וצריך לנקוט צעדים משפטיים.
אם אדם נוהג באלימות פיזית או מינית כלפי בן משפחתו,  אם קיימת סכנה ממשית שיפגע פיזית או מינית, או אם הוא מתעלל נפשית באופן מתמשך בבן משפחה – ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש סעד מיידי. החוק מיועד לספק הגנה מהירה במצבים אלו, עוד לפני ניהול הליך גירושין או הליכים פליליים ממושכים.

פנייה לבית המשפט במקרה של אלימות במשפחה

כאשר מתרחש מקרה של אלימות בתוך המשפחה או מתעורר חשש רציני לפגיעה, ניתן לפנות מיידית לבית המשפט ולבקש צו הגנה. את הבקשה רשאי להגיש כל בן משפחה שנפגע מהאלימות או מאוים ממנה.

לאיזה בית משפט פונים?  בקשות לצווי הגנה עקב אלימות במשפחה ניתן להגיש לבית המשפט לענייני משפחה שהוא בעל סמכות ייחודית לנושאים אלו. במצבי חירום, ניתן לפנות גם לבית משפט השלום הקרוב, במיוחד בשעות שבהן בית המשפט לענייני משפחה אינו זמין.

בנוסף, כאשר יש הליך גירושין או ענייני משפחה תלויות ועומדות בבית דין דתי ניתן במקרים דחופים לפנות גם לבית הדין הדתי כדי שיוציא צו הגנה.
אם הנפגע הוא קטין (מתחת לגיל 18) הבקשה תוגש לבית המשפט לענייני משפחה, מתוך מטרה להגן על ילדים במסגרת המתאימה ביותר.

צו הגנה: הרחקת בן משפחה אלים

צו הגנה הוא צו שיפוטי, סוג של צו הרחקה, הניתן נגד אדם שנהג באלימות במשפחה או שקיים חשש ממשי שיפגע בבני משפחתו. מטרת הצו היא לספק הגנה מיידית לנפגע/ת האלימות ולמנוע הסלמה נוספת.
בית המשפט יכול לתת את הצו באופן מיידי, אפילו בלי נוכחות הצד הפוגע אם שוכנע שיש בכך צורך כדי להבטיח את ביטחון בן המשפחה שנפגע.
במצב כזה מתקיים דיון במעמד צד אחד – רק המבקש נשמע – והצו הזמני יוצא באופן מיידי באותו היום.
תוך 7 ימים מזמן הוצאת הצו הזמני, נערך דיון נוסף בנוכחות שני הצדדים, שבו גם בן המשפחה שנגדו הוצא הצו יכול להשמיע את טענותיו. לאחר דיון זה מחליט בית המשפט האם להאריך את תוקף הצו ולהפוך אותו לצו הגנה לתקופה ממושכת יותר.

מה כולל צו הגנה?

צו הגנה נועד להרחיק את האדם האלים ולמנוע ממנו להמשיך ולהטריד או לפגוע.
בהתאם לכך, הצו יכול לכלול מגוון איסורים והגבלות שמטרתם לשמור על ביטחון הנפגע. למשל, הצו עשוי לקבוע:

• הרחקה פיזית – איסור על האדם האלים להיכנס לדירה שבה גר/ה בן/בת המשפחה הנפגע/ת, או אפילו להתקרב אליה מרחק מסוים. הגבלה זו חלה גם אם הדירה רשומה על שמו של הפוגע או שייכת לו–  בית המשפט רשאי להרחיקו מהבית כדי להגן על הקורבן.
• איסור הטרדה – איסור מוחלט ליצור קשר עם בן המשפחה המוגן/ת בכל דרך ובכל מקום. משמעות הדבר שהפוגע לא יוכל להתקשר, לשלוח הודעות, לעקוב אחר הנפגע/ת או ליצור כל אינטראקציה ישירה או עקיפה המטרידה את הקורבן.
• איסור שימוש בנכס משותף כדי לפגוע  – למשל, איסור לבצע פעולות בנכס משותף (רכב, חשבון בנק, וכד') באופן שמונע מהנפגע להשתמש בזכויותיו. סעיף זה נועד למנוע מהפוגע לפגוע כלכלית או רכושית בבני משפחתו כדרך להפעלת לחץ.
• איסור לשאת נשק –  אם לאדם האלים יש נשק ברשותו (אפילו מטעם העבודה או צבא), בית המשפט יורה על החרמת הנשק מיד עם מתן הצו. מטרת סעיף זה ברורה – למנוע סכנת חיים מיידית במקרה של אלימות חמורה.
• ערובה לקיום הצו – במקרים מסוימים בית המשפט עשוי לדרוש מהאדם שנגדו הצו להפקיד ערובה כספית או להתחייב בערבות, כדי להבטיח שיקיים את תנאי הצו. אם הוא יפר את הצו, הערובה עלולה להיות מחולטת (למעשה, הוא יפסיד את כספו).

צו ההגנה יכול לכלול את כל או חלק מהתנאים הללו, בהתאם לנסיבות המקרה ולמידת הסכנה שבה נתון בן המשפחה.

בנוסף, תיקון לחוק משנת 2022 מאפשר לבית המשפט לשלב בצו ההגנה גם הוראה על הפניה של הפוגע להערכה וטיפול. אדם שמוצא נגדו צו הגנה יכול להיות מופנה לעובד סוציאלי לבדוק התאמה להשתתפות בתוכנית טיפולית, ובית המשפט רשאי לחייב אותו בקבלת טיפול כחלק מתנאי הצו. צעד זה בא לענות על הצורך להתמודד עם שורש הבעיה – התוקפנות עצמה – ולא רק להרחיק את הפוגע זמנית.

צו למניעת הטרדה מאיימת

לעיתים, אלימות בתוך המשפחה אינה מתבטאת במכות או בפגיעה פיזית, אלא בהטרדות, מעקבים, איומים או פגיעה מתמשכת בשלוות חיי הקורבן.

במקרים כאלה, או כאשר הפוגע הוא אדם שאינו בן משפחה, קיים כלי משפטי נוסף שניתן להפעיל – צו למניעת הטרדה מאיימת . צו זה מעוגן בחוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב–2001, שנחקק במיוחד כדי להגן על כל אדם (לא רק בתוך המשפחה) מפני הטרדות ואיומים חמורים.
למעשה, החוק הזה נועד להשלים את ההגנות הקיימות: הוא מגן מפני התנהגויות כמו בילוש ומארב, מעקב אובססיבי, איומים מילוליים, הטרדה בטלפון או ברשת, פגיעה בפרטיות וכדומה– בין אם המטריד הוא בן זוג לשעבר, שכן, קולגה לעבודה או כל אדם אחר.

מה ההבדל בין צו למניעת הטרדה מאיימת לצו הגנה?

שני הצווים דומים במטרה – להרחיק גורם מסוכן ולהגן על הנפגע – ובאופן הוצאתם (שניהם ניתנים בבתי משפט בהליך מהיר, לעיתים במעמד צד אחד). ההבדל העיקרי הוא זהות המטריד ואופי הפגיעה: צו הגנה מיועד למצבים של אלימות בתוך המשפחה מצד בן משפחה. לעומת זאת, צו למניעת הטרדה מאיימת חל בכל סיטואציה של הטרדה חמורה או איום, גם אם המטריד אינו בן משפחה.
למעשה, החוק למניעת אלימות במשפחה עצמו מאפשר לבית המשפט הדן בצו הגנה להוציא גם צו למניעת הטרדה מאיימת במסגרת אותו עניין, אם עולה צורך בכך (למשל, אם בן המשפחה אינו אלים פיזית אך מטריד באובססיביות – ניתן להוציא נגדו צו הטרדה בנוסף להגנה).

מה כולל צו למניעת הטרדה מאיימת?  

תוכן הצו דומה ברוחו לצו הגנה: בית המשפט יכול לאסור על המטריד להתקרב אל הנפגע/ת, ליצור איתו/ה קשר בכל צורה, להטריד, לארוב או לפגוע בפרטיותו/ה.
במידת הצורך ניתן למנוע מהמטריד להתקרב לאזורים מסוימים (כגון בית הנפגע, מקום עבודתו או כל מקום שבו הוא נמצא דרך קבע). כמו כן, ניתן לאסור על המטריד ליצור קשר דרך צדדים שלישיים או באמצעי תקשורת (טלפון, הודעות, רשתות חברתיות וכו'). למעשה, בית המשפט יתאים את תנאי הצו לנסיבות ההטרדה כדי לוודא שהנפגע מוגן וששגרת חייו תוכל להימשך ללא פחד.

הליך הבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת דומה מאוד להליך צו הגנה. מגישים בקשה לבית המשפט (בדרך כלל בית משפט השלום הוא המוסמך בעניינים אלו, אלא אם מדובר בסכסוך משפחתי שמצוי כבר בפני בית משפט לענייני משפחה).
גם כאן ניתן לפנות בדחיפות ולבקש צו מיידי במעמד צד אחד אם נשקפת סכנה מיידית, וייערך דיון תוך 7 ימים במעמד שני הצדדים, בדומה לצו הגנה. תוקפו של צו למניעת הטרדה מאיימת בתחילה הוא מוגבל בזמן, ולאחר הדיון ניתן להאריך או לשנות אותו לפי הצורך.

משך תוקף הצווים והארכתם

צווי הגנה וצווי הטרדה מאיימת הם סעדים זמניים הניתנים לפרק זמן קצוב שנקבע בהחלטת בית המשפט. הם לא נועדו להימשך לנצח, אלא להעניק הגנה מיידית וקצרת-טווח עד שיינקטו צעדים נוספים (כגון הליך פלילי, טיפול שיקומי לפוגע, או פתרון קבע במסגרת הליכי גירושין).

• צו הגנה – ניתן בתחילה לתקופה של עד 3 חודשים. לקראת סיום התקופה, בית המשפט רשאי לבחון את המצב ולהחליט להאריך את הצו. ככלל, הארכה נוספת לא תעלה על 6 חודשים נוספים (כלומר, לרוב סך כל התקופה המקסימלית היא כ-9 חודשים). עם זאת, במקרים חריגים ועם נימוקים מיוחדים, בית המשפט רשאי להאריך את הצו מעבר לכך – עד סה"כ שנה ואף שנה נוספת במצבים יוצאי דופן.
  בפועל, המשמעות היא שבמקרה קיצוני במיוחד, צו הגנה יכול להישאר בתוקף עד כשנתיים לכל היותר.
  הארכה מעבר ל-3 חודשים אינה אוטומטית; יש להגיש בקשה מתאימה לפני שפג תוקף הצו, ובית המשפט ידון שוב בצורך בהמשך ההגנה. תקופות ארוכות שכאלה נדירות, והן מיועדות למצבים שבהם הסכנה מתמשכת והנפגע זקוק להגנה ממושכת.
• צו למניעת הטרדה מאיימת – ניתן מלכתחילה לתקופה של עד 6 חודשים. בית המשפט רשאי להאריך צו זה ולהאריכו שוב מעת לעת, אך במצב רגיל התקופה הכוללת לא תעלה על שנה. כלומר, לרוב לא ניתן צו הטרדה לתקופה מצטברת העולה על 12 חודשים. יחד עם זאת, גם כאן החוק מאפשר סטייה במקרים יוצאי דופן: בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את הצו לתקופה כוללת של עד שנתיים.
  הארכות מעבר לחצי שנה דורשות בחינה חוזרת של הראיות והצורך בהמשך הצו. אם המטריד שינה את התנהגותו, טופל או שהסיכון פחת – בית המשפט יכול גם לבטל או לצמצם את הצו בהתאם לנסיבות החדשות.

חשוב לזכור שגם אם צו ההגנה או צו ההטרדה פוקעים (נגמר תוקפם) לאחר התקופה המקסימלית, אין הדבר אומר שהנפגע נשאר ללא מענה. במידה שהסכנה נמשכת, ניתן לשקול צעדים משפטיים נוספים: למשל, פתיחה בהליכים פליליים נגד הפוגע, תביעות אזרחיות, או צעדי הגנה אחרים לפי צורך. לעיתים קרובות, התקופה שבה הצו בתוקף מנוצלת על-ידי הנפגע/ת כדי להסדיר את מצבו/ה –   למשל, לעבור למקום מגורים בטוח, להסדיר משמורת על ילדים במסגרת הגירושין, או לקבל טיפול ותמיכה נפשית.

הפרת הצו – מהן ההשלכות?

צו הגנה או צו למניעת הטרדה הם החלטות מחייבות של בית משפט  ולכן הפרת צו כזה מהווה עבירה פלילית לכל דבר ועניין.
כאשר בית משפט נותן צו שמגן על אדם מפני בן משפחה אלים או מטריד, מצופה מהצד השני לציית בקפדנות לתנאי הצו.
אם האדם מפר את הצו, בין אם חזר לבית שממנו הורחק, יצר קשר אסור עם הנפגע/ת, או הפר כל תנאי אחר שנקבע – ניתן לפנות מיידית למשטרה. המשטרה מוסמכת לעצור אדם שמפר צו הגנה או הטרדה, והפרת הצו עלולה להוביל להגשת כתב אישום פלילי ואף למעצר עד תום ההליכים.

בתי המשפט רואים בחומרה רבה אי-ציות לצווים אלו, מפני שהפרת צו מעידה על סיכון מוגבר ועל זלזול בחוק. הענישה יכולה להיות חמורה, כולל מאסר, במיוחד אם ההפרה לוותה באלימות נוספת.

חשוב שהנפגע/ת יידע/תדע כי במקרה של הפרת צו אין להסס להזמין מיד את המשטרה.

הצו הוא כלי הרתעתי, אך הוא יעיל רק אם אוכפים אותו. רשויות החוק נוקטות יד קשה נגד מי שמפר צווי הגנה, כדי להבטיח שההגנה על הקורבן תישמר. בנוסף, הפרת הצו יכולה לשמש כראיה נוספת כנגד הפוגע בהליכים משפטיים עתידיים, ולהשפיע לרעתו (למשל, בדיוני משמורת על ילדים או בהליך פלילי תלוי ועומד).

פנייה לייעוץ משפטי וסיוע

אלימות בתוך המשפחה היא מצב כואב ומורכב אך חשוב לזכור שאתם לא צריכים להתמודד איתו לבד.
החוק בישראל עומד לצידכם ומציע כלים משפטיים יעילים ומהירים להגנה עליכם ועל ילדיכם. אם אתם מרגישים מאוימים, חווים אלימות פיזית או נפשית, הטרדות או איומים מבני משפחה – פנו ללא דיחוי לייעוץ ולסיוע.
ניתן לקבל צווי הרחקה והגנה באופן דחוף מבתי המשפט כדי להשיב לכם את הביטחון ולהרחיק את הסכנה המיידית.

במצב של אלימות במשפחה, פנייה לייעוץ משפטי מקצועי יכולה להציל חיים.
עורך דין מנוסה בתחום זה יידע כיצד לפעול במהירות, להכין את הבקשה לצו, ולייצג אתכם בדיונים הדחופים בבית המשפט.