התעמרות בעבודה

המונח התעמרות בעבודה, או התנכלות תעסוקתית, מתאפיינת בפעולות או התנהגויות חוזרות ונשנות ומתאר התנהגות שאינה פיזית במסגרת העבודה הכוללת הטרדה, השפלה, ופגיעה בעובד, מצד המעסיק או עמיתים לעבודה.

התעמרות בעבודה היא תופעה פסולה ורחבת היקף הפוגעת בעובדים במגוון תחומים ותפקידים במשק, והשפעותיה כוללות פגיעה נפשית, ירידה בתפוקה, וכן פגיעה בכבוד האדם ובזכויותיו.

למרות היעדר חקיקה ייעודית בנושא, הפסיקה הישראלית מעניקה מענה משפטי לעובדים המתמודדים עם התעמרות במקום העבודה.

על העובדים להיות מודעים לזכויותיהם ולפנות לייעוץ משפטי במידת הצורך, כדי להבטיח סביבה נטולת התעמרות.

הפסיקה בנושא זה ממשיכה להתפתח, וכל מקרה נבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות, תוך שמירה על איזון עדין בין זכויות העובד לבין סמכות המעסיק.

התעמרות בעבודה לפי החוק והפסיקה

בעוד שבמדינות שונות קיימות חקיקות מפורשות המגנות על עובדים מפני התעמרות בעבודה, בישראל לא קיימת חקיקה ייעודית לנושא. עם זאת, התופעה זוכה להתייחסות מצד בתי הדין לעבודה, אשר מכירים בזכותו של העובד לסביבה נטולת התעמרות ומעניקים פיצויים במקרים בהם הוכחה פגיעה זו.

בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי לעבודה שעסק בתופעת התעמרות בעבודה (עע 21934-02-21 יצחק חקמון נ' מדינת ישראל), נקבע כי על אף שהתעמרות בעבודה טרם הוכרה במפורש בספר החוקים, היא זוכה לטיפול במסגרת הפסיקה הקיימת, המתבססת על חובות תום הלב וההגינות שחלים על המעסיק כחלק בלתי נפרד מחוזה העבודה.

בית הדין הדגיש כי מדובר במגוון רחב של התנהגויות שקשה להגדיר מראש את גבולותיהן, ולכן הקביעה אם מדובר בהתעמרות או התנכלות נעשית בהתאם לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.

עוד הדגיש בית הדין כי ההתעמרות בעבודה אינה כוללת רשימה סגורה של מקרים, אלא מדובר בהתנהגות מתמשכת או סדרה של אירועים נפרדים החוזרים על עצמם, ולא מקרה חריג וחד-פעמי.

במקרה שנדון בפסק הדין של חקמון, בית הדין הארצי לעבודה פסק פיצוי בסך 300,000 ש"ח לעובד שהתמודד עם התעמרות בעבודה.

הפיצוי נקבע על הרף הגבוה, משום שבית הדין התרשם מנסיבות המקרה החמורות במיוחד. הפיצוי נועד לפצות את העובד על הנזק הלא ממוני שנגרם לו, ובו זמנית נלקחה בחשבון השפעת ההתעמרות על פרישתו המוקדמת של העובד.

בנוסף, מכיוון שמדובר במעסיק שהוא גוף ציבורי (מדינת ישראל), חובות תום הלב וההגינות המצופות ממנו הן מוגברות, ולכן הפיצוי כלל גם מרכיב הרתעתי משמעותי.

עקרונות מנחים לפסיקה

בפסיקה הישראלית התגבשו מספר עקרונות מנחים בנושא התעמרות בעבודה:

1. התנהגות חוזרת או מספר אירועים נפרדים: התעמרות בעבודה אינה כוללת רק אירוע בודד אלא התנהגויות שחוזרות על עצמן או סדרה של אירועים נפרדים.
2. בחינת הטענות כמכלול: קיימת חשיבות לבחון את כלל הטענות שהעלה העובד ולא לבחון כל טענה בנפרד, כדי שלא להחמיץ את התמונה הכוללת שמציגה את ההתעמרות.
3. מבחן אובייקטיבי: לא כל חיכוך או עוגמת נפש בעבודה ייחשבו כהתעמרות. יש לבחון אם ההתנהגות עולה לכדי התעמרות גם במבחן אובייקטיבי, ולא די בתחושה סובייקטיבית של העובד.

הפיצויים בגין התעמרות בעבודה

בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק הדין הנ"ל כי הפיצויים עשויים לכלול הן פיצוי בגין נזק ממוני והן פיצוי בגין נזק שאינו ממוני, וכן מרכיב עונשי בהתאם לנסיבות המקרה.

בפסיקת פיצויים בגין נזק שאינו ממוני, יש להתחשב בעוצמת הפגיעה בעובד, היקף ההתעמרות, חומרת ההתנהגות של המעסיק והשלכותיה העקיפות.